חוזרים לכיתות

הפעוטות בסכנה - והמדינה לא לוקחת אחריות

ערב פתיחת שנת הלימודים מזכירה עידית צולמן כי אין כל חוק המסדיר את הפיקוח על גנים לילדים עד גיל שלוש, וקוראת למשרד החינוך לפעול להסדרת ההכשרה של אנשי מקצוע מתאימים

  • גני ילדים
עידית צולמן

בכתבה שצולמה במצלמה נסתרת ושודרה באחת מתכניות התחקירים בטלוויזיה, נראו בני זוג המנהלים זה 20 שנה פעוטון פרטי. "המחנכים" המנוסים מקבלים את פני ההורים והילדים בחיוכים, במחמאות ובהתחנפויות, וההורים, שמאמינים שהשאירו את היקר להם מכל בידיים נאמנות, יוצאים לדרכם. אך מרגע שנסגרה הדלת, נראו בני הזוג משליטים טרור על הילדים, מגדפים במילות גנאי, מכים בנעל על הראש, מושכים בידי הילדים ומושיבים אותם בכוח. לא צריך להיות איש חינוך או אפילו הורה כדי להזדעזע מהתוכן.

בסוף הכתבה פנה המנחה להורים ואמר: הפיתרון - לשלוח את הילדים לפעוטון שיש בו מצלמה נסתרת. ובכן - לא. זה לא הפיתרון! הפיתרון הוא חוק רישוי ופיקוח הכולל דרישות השכלה והדרכה לצוות העובד במסגרות חינוך לפעוטות - ומתוקף החוק, אנשים כמו אלו שהופיעו בכתבה לא יטפלו בילדים או יחנכו אותם. המדינה צריכה לקחת אחריות על ילדינו הרכים - וזאת תוכל לעשות רק באמצעות הכשרה איכותית של צוותי הגנים ופיקוח על כל פעוטון שנפתח.

העיתונים מציגים מדי שבוע אירועים קשים, המעידים על סיכון חייהם שלומם בריאותם ונפשם של פעוטות: יחס משפיל, שימוש באלימות, תזונה לקויה ותנאי תברואה בלתי הולמים, תנאי בטיחות העלולים לגרום אסון, ואף התעללות מינית. חוק לפיקוח על גני ילדים, אם יחוקק כזה, ישים קץ למצב הקיים, המסכן חיי ילדים רכים מגיל לידה ועד גיל שלוש, שרבות מהמסגרות בהן הם שוהים אינן נתונות לפיקוח כלל (ובמקרים שכן - הפיקוח הוא פנימי וסוביקטיבי).

בינתיים, שהעיריות ייקחו אחריות

לילדי ישראל מגיע לגדול ברווחה נפשית ופיזית מיטבית כדי לגדול לאזרחים תורמים ושייכים. עיצוב האזרח מתחיל מרגע לידתו של התינוק, ובבסיס הגישה הזו עומדת ההכרה שלילד הרך יש זכויות ויכולות מרגע לידתו. חובתנו להילחם על הזכות של הילד להיות מלומד ומחונך. הקהילה בה נולד הילד צריכה לספק מערכת רציפה המאגדת משאבים, חוסכת במשאבים ורואה את הטיפול בילד ואת חינוכו מרגע לידתו ועד בגרותו. מנדט החינוך ניתן למשרד החינוך על ידי הבוחרים, והוא זה שצריך לפקח, להדריך, ללוות ולהכשיר מחנכים לילדים מרגע לידתם ועד בגרותם.

כדי שהרעיון יקרום עור וגידים, המדינה צריכה, ראשית כל, לפקח פיקוח רציף, הוגן, מגן וישים. עליה לקבוע קריטריונים בריאותיים, מקצועיים ואישיותיים לצוות, להתייחס בכבוד ראש להשכלה ולהכשרה הפדגוגית של הצוות, לתקצב, לקצר תהליכים ביורוקרטיים, להדריך וללוות את כל המסגרות כדי שיוכלו להתייעל ולהעניק לילדינו טיפול וחינוך איכותי.

בינתיים, כל עוד המדינה אינה מחליטה בידי מי לתת את המנדט לפקח ולהדריך מסגרות חינוך לפעוטות, העיריות חייבות להרים את הכפפה לטובת הזוגות הצעירים, להקצות מבנים לגנים פרטיים וללוות בעלי גנים בתהליכי רישוי ידידותיים ואפשריים. כמו כן, יש לסייע לגני העירייה בכוח עזר נוסף לגני הילדים בהם שוהים ילדים בני שלוש, ולפתוח מסגרות להכשרת הסייעות. איכות מסגרות חינוך נקבעות על ידי סטנדרטים פיזיים, אך במיוחד על ידי איכות המחנכים המטפלים בילדים. המסגרות הציבוריות עומדות בתנאים פיזיים הולמים - אך רחוקות מסטנדרטיים איכותיים לגבי הצוות המטפל. צוות איכותי נבנה מאנשי מקצוע שקיבלו הכשרה מקצועית אקדמית ומתגמלת.

על מנת להביא לשינוי ולהגיע למצב בו לא נשמע יותר על אירועי בטיחות שהפכו לטרגדיות, יש לפעול לקידום חוק הפיקוח - ובמקביל, להשקיע בהכשרת מחנכות לפעוטות בגנים הפרטיים.

עידית צולמן היא ראש התכנית להכשרת גננים וגננות בגן פרטי בבית הספר ללימודי המשך, מכללת לוינסקי לחינוך

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully