מהי כיתת הלימוד הגדולה והפרועה ביותר בעולם?

שאלתם את עצמכם לאחרונה מה למדתם באמצעות האינטרנט? האם למדתם כיצד להגיע ממקום למקום באופן מהיר ונוח יותר? האם היה מדובר דווקא בפרטי היסטוריה/טריוויה/חדשות שעזרו לכם לגבש את דעתכם לגבי נושאים מסוימים? האם למדתם מונחים כלכלים שימושיים, אולי דווקא תרבות חדשה? שפות חדשות? טיפים בנושאי בריאות? מחקר על תזונה? פרטי תוכן הנוגעים לקולנוע? חינוך? פילוסופיה?

מן העבר השני, האם יצא לכם ללמד מישהו באמצעות האינטרנט? ייתכן שלימדתם מישהו מבלי שידעתם? האם דווקא אתם הייתם אלה שהמליצו על דרך קצרה יותר להגיע ממקום למקום? על טיפ בנושא בישול? אולי סיכומי לימודים שהעליתם לרשת? אולי הרצאה מעניינת שצילמתם? תוכן היסטורי או חדשותי שתיעדתם? הנחיות לפתרון של בעיה כזו או אחרת? האם ידעתם למשל, שכאשר אתם מקלידים קאפצ'ה (אותו כיתוב אבטחה שנועד לזהות אם אתם אנושיים) אתם מסייעים לתהליך של פענוח תכנים סרוקים?

ממעטים להתייחס לאינטרנט ככיתת הלימוד הגדולה ביותר בעולם, אך למעשה, היא כזו. זו כיתה די פרועה, אולי הפרועה ביותר שקיימת, אבל אין ספק שחלק משמעותי מן החוויה האינטרנטית היא חוויה חינוכית במלוא מובן המילה. אחת מדרכי החינוך היא עידוד אנשים בשיתופי פעולה חינוכיים-אזרחיים-חברתיים על מנת להבין נושאים ש"ברומו של עולם", לפענח אותם ולנסות למצוא להם פתרונות במשותף, על גבי הרשת.

הרשת מסייעת לנו לנסח את הדעות שלנו, לחפש ולמצוא את העובדות על העולם, להכיר בני אדם אחרים, תרבויות אחרות, היסטוריה אחרת, לנסות לפענח מציאות ולהתמודד איתה. כיתת הלימוד, שהיא הרשת, נמצאת בכל מקום, בכל זמן ומקיפה שלל נושאים. היא מאפשרת לנו להגדיר חינוך ככלי תקשורתי, ותקשורת ככלי חינוך. מאותה הסיבה שכאשר אנו מספקים טיפ בנושא בריאות או חוויה אישית ממקום בו ביקרנו או תיעוד היסטורי של מציאות מסוימת, כך היא מאפשרת לנו לספוג תכנים כאלה ואחרים שגם אם קשה לנו להגדיר אותם, חלקם הם תכנים חינוכיים, בין אם מתוך כוונת תחילה ובין אם לאו.

אין זה מספיק רק לתאר את האינטרנט ככיתת לימוד אדירה ועוצמתית (הן בגודלה והן באיכותה) אלא לייחדה אותה ככזו ואף לשכלל אותה ולסמנה ככזו. חישבו על מצב בו אנו יכולים לקיים שיעורים משותפים בין בתי הספר שלנו ובין בתי ספר אחרים, חישבו על מציאות בה תכני הלימוד העיוניים יילמדו על ידי התלמידים בזמנם הפנוי, זה שמחוץ לשעות בית הספר אך התהליך החינוכי-לימודי לא ייפסק ברשת. בית הספר ישמש לצרכי הרחבה, העמקה ופעילויות חברתיות, תרבותיות ומקצועיות.

חישבו על סרטוני "how to" ביוטיוב שיכולים לסייע לאוכלוסיות מרוחקות להשביח את הגידולים החקלאיים שלהם באמצעות ניצול נכון יותר של המשאבים העומדים לרשותם, על מצב בו תלמידי בית ספר מייצרים תכני לימוד לתלמידים מתקשים או לבית ספר אחרים ומעדכנים את התהליך הלימודי כל הזמן, על מצב בו תלמידי בית הספר מתעדים היסטוריה באמצעות עדים חיים שמספרים את שחוו, והעדויות הללו נגישות זמינות ויכולות לשמש דורות עתידיים שלא יזכו לשמוע את הסיפור מאותו אדם, על גופי תקשורת מקומיים המופעלים על ידי תלמידים ומתנדבים שמסייעים לתעד ולספר את הסיפור המקומי (ההיסטוריה, הערכים, התרבות וכדומה).

חישבו על מציאות של הנחלת ידע, מידע ומודעות בין אוכלוסיות שונות, בשפות שונות, במקומות שונים. על לימוד מקצוע באמצעות קשר בין גולשים. אין צורך לחשוב רחוק מדי כיוון שהמציאות הזו קורמת עור וגידים כבר עכשיו במרחק קליק מכם. אתם מוזמנים להיכנס לכיתת הלימוד הזו, ללמוד וללמד בה.

לסיכום, האינטרנט הוא ככל הנראה זירת החינוך והלימוד הגדולה ביותר בנמצא. אם נתמקד בה ככזו ונייחד אותה ככזו נוכל לייצר מציאות חינוכית עשירה, מגוונת ואיכותית הרבה יותר. דווקא בזמנים של תחושת ניתוק וייאוש מהמצב החברתי, הפוליטי והכלכלי כדאי לעיתים להבין שהכלי העוצמתי הזה יכול לייצר מציאות חדשה.

סיני גז הוא יזם ומומחה בתחומי האינטרנט והטכנולוגיה

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il