שורשי השנאה של הרוסים לקהילה הגאה

אף שההתעמרות בהומואים ולסביות ברחבי רוסיה עלתה לכותרות רק באחרונה, לתופעה החמורה שורשים ותיקים יותר. בדצמבר 2012 הוכה עולם הכדורגל בתדהמה. אוהדי קבוצת זניט סנט-פטרבורג פרסמו מניפסט פומבי, שבמסגרתו דרשו לבצע כמה שינויים מרחיקי לכת בקבוצתם: בלי שחקנים שחומי עור, בלי שחקנים לטיניים, בלי שחקנים אפריקנים ובלי שחקנים הומואים. כך, חד וחלק וללא שמץ של בושה. הנהלת הקבוצה יצאה כמובן נגד תוכן המניפסט, אך לא ביצעה שום פעולות לאיתור או להרחקת האוהדים הגזעניים מהיציע. יתרה מזו, בזניט מעולם לא הוחתם שחקן מהיבשת השחורה, ושני השחקנים "השחומים" היחידים שהעזו להגיע נתקלו בשנאה יוקדת מהקהל. מזכיר לכם קבוצה מישראל?

אוהדי זניט הם לא לבד במערכה נגד המיעוטים וההומואים בעיר. במרץ 2012 העביר ויטאלי מולינוב, חבר פרלמנט בסנט-פטרבורג, חוק מעורר מחלוקת שאוסר "תעמולה הומוסקסואלית". באצטלה של שמירה על "התפתחות תקינה של מיניות בני הנוער", כפי שהחוק טוען, נאסר על חברי הקהילה לממש את חופש הביטוי ואף להתאסף. כשמדונה הופיעה בעיר וקראה מעל הבמה "לאהבה וקבלה של הקהילה הגאה", מולינוב דאג לתבוע אותה בבית המשפט.

בחזרה למגרשי כדורגל. פרסום המניפסט הגזעני ביציע, והעברת החוק בפרלמנט היו הדובדבן שבקצפת עבור הימין הקיצוני ברוסיה. מיעוט קולני, שבאופן מדאיג הופך לרוב מבין האוהדים, לקח איתו בשנים האחרונות את הגזענות לכל מגרש ברחבי רוסיה ואירופה, אם באירוע זריקת הבננה על רוברטו קרלוס במשחק מול אנז'י מחצ'אלקה - שמזוהה עם המיעוט המוסלמי, ואם בתליית שלט "בלוטאלי אתה לא רצוי פה" במשחק של נבחרת רוסיה מול איטליה, והלאה בקריאות גזעניות מול שחקני מרסיי בליגה האירופית. פרט למוטיב הגזעני בתקריות, מה שעוד משותף לכולן זה שזניט נענשה בקנס כספי מגוחך. גם הוא ירד מחשבונות הבנק של גזפרום, המממנת של צמרת השלטון הפוטיניסטית.

פוטין עצמו הוא יליד העיר סנט-פטרבורג, והוא החל בה את הקריירה הפוליטית שלו. לא לחינם שנותיה המוצלחות ביותר של זניט הגיעו בד בבד עם התמקמותו בקרמלין ומינוי אנשי שלומו בעיר. עבור פוטין, סנט-פטרבורג הייתה מגרש המשחקים האולטימטיבי לבחינת משנתו הלהט"בופובית. כמו בכל מטרופולין בקנה מידה בינלאומי, גם בסנט-פטרבורג קיימת קהילה גאה, צבעונית ושוקקת חיים. תקיפה של הקהילה ב"מעוזה" – כך סבר, תשלח מסר ברור, "מקומכם אינו איתנו".

הודות ל"לגיטימציה" מפוטין, האלימות של אוהדי זניט ירדה מהמגרש ויצאה אל הרחובות, שם היא פגשה בקיצוניות של חברי תנועת הנוער והצעירים במפלגת "רוסיה המאוחדת" של פוטין. משם הדרך לממדי "מגפה" הייתה קצרה. הצעירים המשולהבים וחדורי הגזענות, שקיבלו כמובן מאליו את השנאה לזרים בכלל ולקהילה הגאה בפרט, נראו מפטרלים בסנט-פטרבורג בקבוצות, מחפשים הפגנה של הקהילה הגאה או פעיל בודד. לעתים זה נגמר בקללות ובאיומים בלבד, לעתים בזוב דם ובשבועות האחרונים אף במוות. בפעמים שהמשטרה הואילה בטובה להתערב, היא לרוב עצרה את חברי הקהילה על "קיום מצעד ללא רישיון". 50 פעילים גאים נעצרו כך במאי האחרון במוסקבה.

השינוי היחסי החל לאחרונה – כשהתקיפות וההדרה של הקהילה החלו לזכות לתהודה בינלאומית. כל זה קורה בשעה שרוסיה מארחת את אליפות העולם באתלטיקה, וכשהיא מחכה בכיליון עיניים לאולימפיאדת החורף בסוצ'י 2014 ולמונדיאל ברוסיה ב-2018. פוטין חשב שהוא יוכל לארח אליפויות עולם בשעה שהקהילה הגאה נרמסת תחת ציפורני שלטונו, אך הוא עתיד לגלות שמחוץ לכיכר האדומה השנה כבר 2013, ובעולם המערבי כבר לא מקובל לתקוף אדם על רקע נטיותיו המיניות.

איסינבייבה, אלופת העולם בקפיצה במוט והדמות הרוסית הנערצת בעולם הספורט "הגבוה", נשלחה למערכה על כבוד המולדת, ואמרה: "פה זה רוסיה, גברים הולכים עם נשים" - אבל חזרה עם מטחי ביקורות מכל העולם. נדמה שרוב העולם כבר מבין ששנאת הלהט"ב ברוסיה היא לא משחק, היא לא אמירה פוליטית לגיטימית, והיא כמובן לא עניינו הפנימי של הקרמלין. צריך לומר בקול ברור - אסור שהאולימפיאדה תתקיים ברוסיה, אסור לקהילה הבינלאומית לקבל בהכנעה את האלימות הגואה כנגד קהילת הלהט"ב.

אמנון ברונפלד שטיין הוא ממארגני ההפגנות מול שגרירות רוסיה בישראל, פעיל למען זכויות הקהילה הגאה וזכויות אדם