עד לפני כמה חודשים היה נראה כי דבר לא יעמוד בדרכו של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, בדרך לכהונה שנייה בתפקיד המכובד. אולם, לאחרונה גובר הלחץ במטה הבחירות של ברקת, לאחר שרואה החשבון המקושר מגבעתיים משה ליאון, מקורבם של אביגדור ליברמן ואריה דרעי, הודיע במפתיע על הצטרפותו למרוץ לראשות העיר. בראיון מיוחד שהעניק לוואלה! חדשות חושף ברקת מה דעתו על מועמדותו של ליאון ועל האנשים שמריצים אותו, לטענתו, ומתפנה לדבר גם על שלל הנושאים המורכבים שהעסיקו אותו במהלך הקדנציה: נטישת הצעירים, בעיית הדיור ופרויקט הרכבת הקלה הבלתי נגמר. ויש לו גם מסר לראש הממשלה.
למה אתה רץ עוד הפעם?
"מאותה סיבה שרצתי בפעם הראשונה. אני ירושלמי, ואוהב את העיר שלי מאוד. כשנחשפתי כאיש עסקים לאתגרים הגדולים ולמגמות השליליות בירושלים, החלטתי שאני עוזב את הכל, וכבר 12 שנים אני ממוקד כולי בדבר אחד: איך משנים מגמות בירושלים, והופכים אותה למה שהיא הייתה פעם. או לחילופין, לפוטנציאל שלה קדימה. זו הסיבה שהחלטתי לרוץ אז, וזו הסיבה שהחלטתי לרוץ בפעם השנייה.
"אני אגיד לך יותר מזה. לא מזמן אנשים פחות או יותר התייאשו מהעיר. היו אנשים שאמרו לי: 'אין סיכוי לירושלים להצליח. היא כבר לא שלנו. זה כבר אבוד'. הם ויתרו על העיר. והנה תוך קדנציה אחת, אם דבר אחד שהשתנה זו האווירה בעיר. הגאווה הירושלמית חזרה. אנחנו רואים תקווה וניצוץ בלב של הצעירים בירושלים".
אי אפשר להתעלם מזה שיש עדיין הרבה מאוד בעיות בירושלים. היא עדיין סוג של פריפריה.
"ראשית, אני יכול לומר לך שאחרי כמעט 20 שנים של ירידה בכמות התלמידים בזרם הציוני, בקדנציה הראשונה שלי כמות התלמידים במערכת החינוך הממלכתית והמלכתית-דתית עלתה בלמעלה מ-5%. מדובר בצעירים שרואים בירושלים את ביתם. בנוסף, פעם דובר על כך שהכביש מירושלים לתל אביב הוא חד כיווני לכיוון השפלה. והנה, בקיץ הקודם כבר, שלא לדבר על הקיץ הזה, ירושלים עברה את תל אביב וחיפה בתיירות פנים. היקף הפעילות שאנחנו מבצעים בירושלים היא כל כך מסיבית וגדולה, שכבר קשה לבחור מבין האירועים שמתרחשים בעיר".
אבל עדיין, היא לא עיר שמסבירה את פניה לתושב. היא עיר מלוכלכת, שקשה להסתובב בה בגלל הרכבת הקלה. זו לא תל אביב שיש בה אווירה של חופש.
"קודם כל, קיבלתי עיר חפורה שעסוקה בעצמה. נכון להיום האווירה השתנתה לחלוטין. הקו הראשון של הרכבת בירושלים מסיע יותר נוסעים מכל רכבת ישראל ביחד: יותר מ-120 אלף נוסעים ביום".
אתה חושב שזה היה פרויקט נכון והכרחי?
"הוא לא נוהל נכון. שיטת העבודה שהייתה, חפירה של כל העיר במקביל, לא הייתה נכונה, ועל כך הייתה ויש לי ביקורת קשה. נכון להיום אנחנו מאריכים את הקו הראשון, גם להדסה וגם לנווה יעקב, אבל בשיטה אחרת לחלוטין, בשלבים".
בדיעבד, היית מבצע את הפרוייקט הזה?
"בדרך אחרת לחלוטין, כמו שאנחנו עושים עכשיו את ההארכה וכמו שנעשה את הקווים הבאים: ביצוע בשלבים באחריות עירונית. בביצוע הראשון העירייה התנערה ממנו וככה זה גם נראה".
מה לגבי הניקיון של עיר?
"התקדמנו מאוד. אחרי שנתיים של הפרטת הטאטוא הידני, שלא צלח לצערנו, אנחנו מגדילים את כמות המטאטאים הידניים. התושבים רואים שינוי, אבל יש לנו עוד עבודה לעשות בקדנציה הבאה. אנחנו צריכים לדעת לנהל את המשאבים העירוניים במשורה. הפתרון הוא לפתח את הכלכלה ואת הפן העסקי. מבני עסקים, על כל מטר מרובע, מביאים פי ארבעה יותר ארנונה מאשר מבני מגורים. לכן, זה מגדיל את הקופה ומאפשר לירושלים לצאת מהמצב שבו היא הייתה".
בעניין הדיור- זה בלתי אפשרי היום לזוג צעיר לקנות דירה בירושלים. זה פשוט לא ריאלי.
"מחירי הדירות בארץ אחידים. כלומר, העליות והירידות במחירי הדיור הם בעיה ארצית. האתגר הגדול שיש למדינת ישראל, לראש הממשלה נתניהו ולשר השיכון אורי אריאל, הוא לייצר היצע דירות גדול יותר".
אבל לא בכל עיר בארץ יש מאות, אם לא אלפי דירות רפאים, של אנשים שקונים דירות ובכלל לא גרים בהן.
"לפני שנתיים הצענו להכפיל את הארנונה לדירות ריקות במטרה שייכנסו לשוק. רק השנה אישרו לנו, ואנחנו נפעיל את זה מ-2014. אני רוצה להבהיר שמי שלא יאכלס את הדירה שלו וישלם ארנונה כפולה, זה הולך לקופה אחת שמטרתה סיוע לצעירים לדיור בר השגה".
המשפט הראשון שאמרת לי, פחות או יותר, בראיון הזה הוא 'אני ירושלמי'. לא אמרת אותו סתם.
"אמרתי אותו כי הוא נכון".
כן, אבל אתה אמרת אותו מכיוון שהמתמודד מולך הוא משה ליאון שהגיע מגבעתיים. מה אתה חושב על ההתמודדות שלו?
"זה מאוד מוזר. מה הוא מחפש בעיר ירושלים? כדי להבין את הדי-אן-איי הירושלמי, כדי להבין איך אנשים עובדים וחושבים בעיר הזאת, את הכבוד שיש בין אחד לשני, כדי להבין איך למצוא את האיזונים העדינים בתוך העיר בין כלל המגזרים, לדעת מה הפוטנציאל של העיר ולממש אותו, אתה צריך לחיות בעיר ירושלים. ירושלים זה לא גבעתיים".
אז איך אתה מסביר את ההגעה שלו לירושלים?
"אני חושב שהוא צריך להסביר. הוא ומי ששלח אותו. תראה, פעם היה פה שלטון קומבינות. הייתה כאן תחושה שלא באים לשרת את הציבור. מי שהיה מאחורי הקלעים דאג לכל מיני דברים שלא הבנו איך הם קרו. פתאום אתה רואה מסבים שטחי ציבור למגורים. כל מיני דברים שאין בהם היגיון ועומדים בניגוד לאינטרס הציבורי".
זו שחיתות?
"אלו קומבינות שאתה לא מצליח להבין מה המוטיבציה שלהן".
אז ההגעה של משה ליאון לירושלים זו קומבינה?
"אנחנו יודעים מי שלח אותו. תגיד לי מי שלח אותך אני אגיד לך מי אתה".
מי שלח אותו?
"אנחנו יודעים. אריה דרעי אמר שהוא שלח אותו, אביגדור ליברמן ראש המטה שלו".
איך אתה מסביר את החיבור בין ראש מפלגת עולים לבין ראש מפלגת ש"ס, שתומכים יחד במשה ליאון?
"וגם עסקנים מקומיים, בתוך הליכוד בירושלים, שבמהלך הקדנציה הזו אמרתי להם כמה פעמים 'לא'. אמרתי להם שאני לא מצליח להבין למה זה טוב לקופה הציבורית של ירושלים לקחת מבנה שנועד לבית ספר ולהסב אותו למגורים, כשיש לנו אלפי כיתות חסרות מתחת לתקן לצורך הציבורי".
מה אתה בא להגיד? שהדבר הזה הוא קומבינה?
"איזה הסבר אחר יש לבן אדם שלא מכיר את העיר ורוצה לבוא לירושלים. ששולחים אותו אנשים, ואני לא מצליח להבין מה האינטרס הציבורי שלהם. זה לא אינטרס ציבורי קלאסי".
ראש הממשלה גם לא תומך בך.
"זה לא נכון. ראש הממשלה התבטא לא מעט פעמים שהוא מאוד אוהב את מה שקורה בירושלים, וגם את השיחות בינינו".
הוא לא הביע תמיכה פומבית בך.
"זה משהו אחר. אבל הוא הודיע שהוא לא תומך בליאון. אם הוא יחליט לתמוך בי פומבית או לא זה עניינו והחלטתו, ואני אכבד כל החלטה".
אתה קראת לגשר על שם אבא שלו, ועלתה על כך סוג של ביקורת על כך שזו חנופה לראש הממשלה.
"אני תומך בראש הממשלה בלי כל קשר לשאלה אם הוא תומך או לא תומך בי".
שאלה לסיום, אתה נהנה מהתפקיד?
"מאוד, ואני אומר לך גם למה. בשבילי זו שליחות ומשימת חיים. אשתי מרשה לי, כי תודה לאל לביתנו עשינו. אני ב-12 השנים האחרונות עובד עבור שקל בשנה בשביל מטרה שהיא כל כך חשובה לי וכל כך חשובה לעם ישראל ולירושלים. אני קם בבוקר וצובט את עצמי על כך שיש לי את הזכות לשרת את העיר ירושלים".