פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אלקין: המו"מ לא הקל את הלחץ האירופי על ישראל

      סגן שר החוץ אמר לוואלה! חדשות כי חידוש השיחות לא השפיע על העמדה האירופית לגבי ההתנחלויות. דווקא בדרום אמריקה יש בשורות טובות: פרגוואי תפתח מחדש את השגרירות בת"א

      התקררות עם אירופה, התחממות בדרום אמריקה: בשעה שישראל נמצאת במשבר חסר תקדים עם האיחוד האירופי על רקע החלטת האיחוד להחרים מוסדות מעבר לקווי 1967, דווקא בדרום אמריקה – יבשת שבשנים האחרונות נחשבה לקשה ביותר ביחסה לישראל – מסתמנת התפתחות חיובית ביחסי החוץ של ישראל. סגן שר החוץ זאב אלקין יצא שלשום לביקור מדיני ביבשת, כולל עצירות בפרגוואי ובברזיל. גולת הכותרת של הביקור הייתה הודעתה של ממשלת פרגוואי אתמול (חמישי) על כוונתה לפתוח מחדש את שגרירותה בתל אביב, שנסגרה לפני שמונה שנים.

      בשיחה עם וואלה! חדשות סיפר סגן השר אלקין על ההתחחממות ביחסים בין שתי המדינות: "פגשתי ביממה האחרונה את נשיא פרגוואי ושורה של שרים בכירים בממשלה. הם מעוניינים בשיתוף פעולה מקסימלי עם ישראל בשורת תחומים – כלכלה, חקלאות, טכנולוגיות מים, וכמובן ביטחון , בדגש על מאבק בטרור". אלקין ציין כי פרגוואי "נוקטת בקו עצמאי לגבי ישראל, בניגוד לקו של רוב מדינות דרום אמריקה, שתומכות בקו הפלסטיני וחלקן אפילו בנות ברית של טהרן". אלקין הזכיר בהקשר זה כי פרגוואי הייתה אחת משתי מדינות בדרום אמריקה (יחד עם קולומביה) שנמנעה בהצבעה על הכרה בפלסטין כחברה באו"ם בנובמבר באחרון, בניגוד לשאר מדינות היבשת שתמכו בהצעה.

      סגן שר החוץ זאב אלקין נפגש עם נשיא פרגוואי הוראסיו קרטס (יח"צ)
      פתח את השגרירות אחרי שמונה שנים. אלקין ונשיא פרגוואי (באדיבות משרד החוץ)

      "אין מאבק בין האקדמיה לממשלה"

      "זה לא סוד שמצבנו בדרום אמריקה לא מדהים", ציין אלקין בשיחת טלפון מאסונסיון, בירת פרגוואי. "אבל יש גם כיוונים חיוביים. פרגוואי וקולומביה הן שתי מדינות שקיבלו החלטה אסטרטגית לחזק את הקשרים עם ישראל, גם בגלל אינטרסים משותפים בתחום הכלכלי וגם בגלל האתגרים בתחום המאבק בטרור. הרבה גורמים ביבשת מוטרדים מהחדירה של איראן ושל קבוצות טרור שמזוהות עמה אל תוך אמריקה הלטינית". עם תום הביקור בפרגוואי ימשיך סגן השר אלקין לביקור בברזיל, שחשיבותו בעיקר בתחום הכלכלי. "ברזיל הפכה לאחת הכלכלות החשובות והמובילות בעולם, נוצרות שם עכשיו הזדמנויות שאסור לנו לפספס", מסביר אלקין.

      גם ממרחק אלפי קילומטרים, הנושא העיקרי שמעסיק את משרד החוץ בימים אלה הוא ההחלטה האירופית להחרים מוסדות ישראליים מעבר לקווי 1967, והאפשרות שבשל ההחלטה הזו ישראל לא תוכל להצטרף להסכם המחקר והפיתוח האירופי "אופק 2020" – כלומר, תוותר על מענקים של מאות מיליוני שקלים לטובת המחקר המדעי בישראל. בתחילת השבוע ערך אלקין פגישה בנושא עם ראשי האוניברסיטאות בישראל, ושמע מהם תחזית קודרת במיוחד: אם ישראל לא תחתום על הסכם המחקר והפיתוח, המחקר המדעי בישראל יספוג "נזק אדיר" וארוך טווח.

      כמה מהנוכחים בפגישה סיפרו לוואלה! חדשות כי אלקין ביקש מהם לשוחח עם עמיתים בכירים באקדמיה באירופה, ולנסות לגרום להם להשפיע על המדיניות של מדינותיהם בנושא. אחד הנוכחים כינה את הבקשה "מוזרה", והסביר כי באקדמיה לא נהוג לנצל קשרי עבודה בצורה כזו. אלקין, בתגובה, הסביר את כוונתו: "יש כרגע משא ומתן בין ישראל לאיחוד האירופי לגבי התנאים שבהם ישראל תחתום על הסכם המחקר והפיתוח, שאנחנו רוצים מאוד לחתום עליו. אירופה מפעילה לחץ גדול על ישראל לחתום על הסעיף הטריטוריאלי שאנחנו לא יכולים לחתום עליו, ואני ביקשתי מראשי האקדמיה לעזור, עד כמה שהם יכולים, לשכנע את האירופים להוריד את הלחץ".

      אלקין ציין כי את הפגישה עם ראשי האקדמיה יזם כדי "לנהל את הדיאלוג איתם באופן אישי ולא דרך התקשורת". את יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' מנחם בן ששון, הוא מכיר היטב – בן ששון היה המנחה של אלקין בכתיבת עבודת דוקטורט בהיסטוריה (שאותה לא השלים). "אנחנו ביחסים אישיים קרובים מאוד. אין כאן מאבק בין הממשלה לאקדמיה, במהלך הפגישה הסברתי להם את העמדה העקרונית של ישראל ואת הקשיים שההחלטה האירופית מעוררת בהיבט המדיני והמשפטי, ואני חושב שהם הבינו היטב את המדיניות שלנו בנושא".

      בניגוד להערכות שנשמעו בשבועות האחרונים מצד גורמים מדיניים בירושלים, לפיהן הכניסה למשא ומתן המדיני עם הרשות הפלסטינית עשויה לגרום לאיחוד האירופי להקל או לדחות את יישום ההחלטה בפועל, אלקין מעריך שלמשא ומתן לא תהיה השפעה בנושא: "מי שקיבל את ההחלטה הזו, החליט ללחוץ על ישראל דווקא בשעה שיש משא ומתן מדיני. זו החלטה ששומטת את הקרקע מתחת לרגלי הטיעון הידוע, על כך שכניסה לתהליך מדיני מפחיתה את הלחץ הבינלאומי על ישראל. בשבועות האחרונים אנו עדים לכך שההיפך הוא הנכון".

      תינוק במשימה דיפלומטית

      הטיסה מתל אביב לאסונסיון, בירת פרגוואי, היא מסע מפרך, יש שיגידו מסויט, שכולל שתי עצירות ביניים בשדות תעופה ויותר מחצי יממה באוויר. זה קשה לכל אחד, אבל קשה במיוחד עבור ילדים קטנים. מי שנאלץ להתמודד עם המסע הזה השבוע הוא בנימין אלקין, בנו בן שבעת החודשים של סגן השר, שהצטרף אל אביו לביקור הרשמי בדרום אמריקה. במשרד החוץ היו מי שהרימו גבה על ההחלטה החריגה של אלקין לצרף את אשתו מריה ואת התינוק לנסיעה המדינית – לא נהוג שסגני שרים מצרפים את משפחותיהם לנסיעות מסוג זה.

      אלקין הסביר מדוע החליטו הוא ואשתו לנהוג כך: "זו פעם ראשונה שאנחנו טסים כמשפחה לאירוע כזה. עד כה היו לי בתפקיד רק ביקורים קצרים, בעיקר באירופה, שאיפשרו לי לחזור הביתה לשבת. זה כלל ברזל אצלי – אני עובד קשה במהלך השבוע, חוזר הביתה באמצע הלילה – אבל בשבת, תמיד נמצא עם אשתי והילדים. הפעם, הנסיעה אורכת כשבוע, כולל שבת בפרגוואי. מכיוון שיש כאן הזדמנות מדינית, היה לי ברור שאני לא יכול לוותר על הנסיעה. לא כל יום יש מדינה בדרום אמריקה שמצהירה על פתיחה מחודשת של השגרירות שלה בישראל. מצד שני, כמו שאמרתי, בשבת חשוב לי להיות עם המשפחה. לכן החלטנו לטוס ביחד".

      מבחינה כספית, בני הזוג אלקין נאלצו להוציא מכיסם אלפי שקלים לצורך הצטרפות המשפחה לנסיעה – כסגן שר, אלקין לא זכאי למימון טיסות עבור בני משפחתו. למרות העלות הגבוהה, אלקין חושב שזה היה שווה את זה: "זה עלה לנו הרבה כסף וכמובן שזה לא קל עבור תינוק לעבור טיסה כזו, אבל חשוב לנו להיות ביחד בשבת, ואלה מחירים שאנחנו מוכנים לשלם".