הגנרל האיסלאמי עמר בן אל?עאץ, חברו של השליח מוחמד, כבש את מצרים בשנת 641. בקרבות נשרפו הכנסיות, הנמל והספינות שבעיר פלוסיום, ושורות חייליו הידלדלו ומולאו על ידי בדואים מסיני בשל רצונם לשדוד את אוצרות מצרים. לאחר כיבוש פיום והליופוליס חתם אל?עאץ עם הנציב הביזנטי סיירוס על כניעת מצרים למוסלמים, והקופטים המצרים גילו נאמנות לכובש האיסלאמי.
כשאל?עאץ כבש את אלכסנדריה, הוא שרף את הספרייה הנדירה שבה בהוראת החליף עומר בן אל?ח'טאב, שאמר: "אם מה שכתוב סותר את הקוראן, שיישרף, ואם תואם הוא לקוראן, כי אז מיותר הוא, ודינו שיישרף". עמר הקים בקהיר את המסגד הראשון במצרים.
לפי המסורת האיסלאמית, שלח עמר לחליף עומר תיאור על אודות מצרים. באיגרתו כתב כי "אדמת מצרים זהב, נשותיה הן כמשחק, גבריה שייכים לחזק, ותושביה מתכנסים כולם יחדיו לקול התוף ומתפזרים לכל עבר במכות המקל".
שנים עברו מאז, ועתה ניצבת ממשלת המעבר המצרית בראשות עדלי מנסור וגנרל א?סיסי לפני העם המצרי ובוחנת מחדש את האמירות העתיקות הללו. המהפך השלטוני שביצע הגנרל סיסי ב?30 ביוני 2013, שהביא לסיום שלטונו הכושל של מורסי, מאבד גובה. רבים תמכו במהפך, ובהם בכירי החוקה המצרית, הצבא ובכירי העדה הנוצרית הקופטית. בינתיים מלאו כיכרות מצרים בתומכי הנשיא המודח, שאינם שורפים בינתיים ספריות, אולם כנסיות נוצריות דווקא כן.
כל ניסיונות התיווך שבוצעו בידי גורמים מערביים וערביים בין אנשי א?סיסי לבין מנהיגי האחים המוסלמים - עלו בתוהו, בעיקר לנוכח האולטימטום של האחים, התובעים שמורסי ישוב לשלטון. גם ניסיונות התיווך האחרונים של שייח' אל?אזהר נדחו על ידי האחים המוסלמים.
לדבריהם, ממסד אל?אזהר לגיטימי, אבל השייח', שהזדהה עם א?סיסי, פסול.
האחים טוענים כי ישראל חיסלה את המוג'אהדין בגבול ישראל בסיני, אבל המהפכה הצבאית של א?סיסי, הפועלת בשיתוף פעולה עם "הציונים", התחזתה כמי שעשתה זאת. הממשלה הזמנית, מצידה, האריכה את מעצרם של מורסי ושל אנשיו באשמת קונספירציה עם חמאס, וממשיכה למנות מושלי מחוזות. המפגינים ממשיכים לתסוס ומצביעים על הצבא כרוצח מפגינים ומפגינות באש חיה.
אתמול החל הצבא לפזר את ההפגנות בכוח רב, וההערכה שהפיזור יסתיים בטבח התממשה במציאות. מי שגרס כי המשטר יתיר למפגינים להישאר בכיכרות - שם יותשו ויתפזרו מעצמם - טעה. בינתיים, לנוכח הזעם האיסלאמי הגובר, קרא האפיפיור הקופטי תיאודורוס השני, שהזדהה עם א?סיסי, לרגיעה - אולם הקופטים בסיני נרצחים, בורחים ורכושם נבזז.
לנוכח ההפגנות הגואות וההרוגים הרבים אתמול, נשאלת השאלה אם תיאורו של עמר בן אל?עאץ הוא נכון. מתברר כי אדמת מצרים אינה זהב, ומובטליה שוכנים ברחובות כי אין להם לאן ללכת. נשים רבות במצרים נאלצות להינשא נישואי עונג זמניים ("מותעה") בשל עוני מרוד, ורבות נאנסות בכיכרות.
הבדואים בסיני ידועים עוד מימי עמר כמשרתי כל האדונים תמורת אתנן. לאורך שנות שלטונה של ישראל בסיני הם שיתפו עימה פעולה. מאז נסיגתה עסקו הבדואים בביזה, בריגול, בהברחת סמים ונשים. בד בבד, הבריחו הבדואים נשק וסחורות לחמאס והם פוגעים גם בכוחות האכיפה והביטחון המצריים.
הפיכת סיני למאגר נשק וטרור עולמי היא עניין הפוגע בביטחון מצרים. אפילו מורסי פעל נגד התשתיות האלה. חמאס, שכלכלתו נפגעה מצעדי המצור של הממשל, עם האחים המוסלמים, משתמש בפיגועים נגד יעדים בישראל ובמצרים (אל?עריש) כדי להציג את משטר א?סיסי ולסבכו כמשתף פעולה עם ישראל.
כך או כך, לממשל א?סיסי אין דרך נסיגה. לאחר פיזור המפגינים באש אתמול, השתנו כללי המשחק בכיכרות מצרים.
מצרים: בכוח התוף והמקל
ד"ר ראובן ברקו
15.8.2013 / 8:18