הבאתי השבוע לחנות ספרי לימוד משומשים ספרים לכיתה ט' במצב מצוין. המוכר קיבל שישה מהם, ונתן לי עבורם 48 שקלים - שמונה שקלים לספר (הוא ימכור כל אחד בסביבות ה-50 מן הסתם). בתמורה, שילמתי 440 שקל על שמונה ספרים, רובם חדשים לגמרי, לכיתה י'. ארבעה נוספים עוד אצטרך לרכוש. כל ספר דרך אגב, שוקל טונה. חזרתי הביתה עם ספרים לכיתה ט' שאני לא צריכה ואין לי מה לעשות איתם, ואילו אחרים צריכים - אבל הם ייאלצו לקנות במיטב כספם ספרים חדשים, כי יצאה מהדורה חדשה. הספרים שלי, אם לא יימצא להם מקבל, יצטרכו להיזרק לפח.
הרשו לי לזרוק לפתחכם רעיון: לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, אל תקנו לילדיכם ספרי לימוד. פשוט לא. אתם לא חייבים להשתתף במשחק הזה. אף אחד לא יכול לחייב אתכם. שוו בנפשכם מצב שבו כל הורי ישראל פשוט מסרבים לרכוש ספרי לימוד לילדיהם. מה יקרה? בתי הספר יצטרכו למצוא דרכים אחרות ללמד, לפחות עד שהמשבר ייפתר. זה הכול. אולי זה אפילו יעורר יצירתיות בריאה בקרב צוותי ההוראה. ילדיכם לא ייפגעו, שכן בתי הספר מחויבים להעניק להם השכלה בכל מקרה, עם או בלי ספרים. בימינו, מורה יכול פשוט להשתמש בחומרים המצויים באתרי חינוך באינטרנט, להקרין אותם על לוח הכיתה בעזרת מקרן ומחשב נייד, או אפילו לשכפל אותם לתלמידים.
מי כן ייפגע ממהלך כזה? יישבר המעגל המושחת שעמו אנו משתפים פעולה מדי שנה: הורים מביאים את ספרי הלימוד הישנים למכירה בחנויות המיועדות לכך, אך האינטרס של אותן חנויות הוא לא באמת למכור את הספרים שלכם. לכן המוכר יעשה לכם פרצוף, יסרב לקנות מכם את רוב הספרים, ועל אלה שכן יעניק לכם "זיכוי" אפסי. את שאר הספרים תיאלצו לתרום (אם תצליחו לארגן זאת - מה טוב), להשאיר באיזשהו מקום או פשוט לזרוק. כך הולכים אלפי ספרים לפח מדי שנה, למרות שהם במצב שמיש לחלוטין ואחרים זקוקים להם. אותם אחרים ייאלצו לכתת רגליהם לחנויות, לעמוד בתורים הצפופים ולרכוש את הספרים במיטב כספם. ומיטב כספם בימינו עומד על 60-100 שקל לספר בממוצע. עצים נוספים ייגרסו, ספרים חדשים יודפסו, והכל כדי להתניע שוב ושוב את המעגל. הוצאות ספרי הלימוד הרואות כי טוב לא יוכלו לשלוט בתאוותן, וימשיכו להוציא מהדורות "חדשות" מופרכות מדי שנה, שההבדלים בינן לבין הקודמות זניחים. יגדילו לעשות כמה הוצאות, בעיקר של ספרי לימוד האנגלית, שיפרקו ספרי לימוד לגורמים: ספר, חוברת, מחברת כתיבה, קובץ סיפורים ועוד כמיטב דמיונם הפורה.
כשאנחנו היינו ילדים, למדנו היטב מספר לימוד אחד, שהיה בו כל מה שצריך ולא עלה הרבה. היום זה לא מספיק. החזירות התעצמה, הבושה נעלמה.
בכל העולם המערבי - בית הספר מספק את הספרים בחינם
נכון שיש תכניות בית-ספריות של קניית ספרי לימוד, שבהן, בהשתתפות עצמית של כ-280 שקל, ניתן לקבל מבית הספר את כל הספרים הדרושים. אך זה לא מספיק זול (לצערנו, עבור משפחות רבות בישראל גם 280 שקלים הם הרבה מעבר ליכולתן), וגם לא מספיק טוב. מדוע? מכיוון שלא כל בתי הספר מספקים את השירות, ומכיוון שהתכניות הללו מנציחות את השיטה ולא מנצחות אותה. הן משרתות את האינטרסים המושחתים של הנוגעים בדבר, מבטיחות שמחירי הספרים לא יירדו משמעותית ושמהדורות יפסיקו להתחלף חדשות לבקרים, ושכל הספרים הדרושים יגיעו לכל הזקוקים להם. מלבד זאת, לא ניתנו לבית הספר משאבים נוספים, כמו ספרנית וספרייה, כדי שהפרויקט יתנהל בצורה מסודרת - ולכן המעמסה נופלת לרוב על כתפי המורים, העמוסים גם כך מעל ומעבר. ברוב בתי הספר אין ספרנית וספרייה - מחדל חינוכי שיש לטפל בו בנפרד.
ומה יקרה אם בשנה זו נחליט כולנו לא לרכוש את הספרים מהרשימה שקיבלנו? המעגל פשוט יתפרק. משרד החינוך והממשלה, הוצאות הספרים והמוכרים, כולם יצטרכו להתאים את עצמם למציאות החדשה. מחירים יורדו, הבטחות יינתנו להקפאת מהדורות וקיצוץ חלקים מיותרים בהן שהוצאו לאור אך ורק לצורך עיבוי המחיר, וייתכן שאף סוף סוף נזכה למה שהורים בכל מדינות ה-OECD זוכים לו מזמן: מערכת חינוך המספקת ספרי לימוד לילדים חינם לגמרי, ללא שום השתתפות של ההורים. בתי הספר ירכשו את הספרים מטעמם במחירים מוזלים, והם יועמדו לשימוש התלמידים על פי הצורך. ילדיכם לא יצטרכו עוד לסחוב תיקים השוקלים עשרות קילוגרמים על גבם, ולא יקבלו הערות על "אי הבאת ציוד".
אם זה נכון לכל מדינות העולם המערבי, סימן שכך זה צריך להיות, ומשהו אצלנו לא בסדר. לא חייבים לקבל זאת. אני כבר שומעת את ההתבכיינות מראש - הוצאות הספרים, מוכרי החנויות. אל תאמינו להם. הם ירוויחו בכל מקרה, מכיוון שגם הוצאותיהם יקטנו. הם ימצאו את הדרך לגוון את היצע המוצרים שלהם גם לתחומים אחרים, וישרדו. ושהממשלה לא תעבוד עליכם - הכסף קיים, צריך רק להחליט להפנותו לעניין. שלא יאיימו עליכם - בכך שאינכם רוכשים את הספרים לילדיכם אינכם מוכיחים כי אתם הורים בלתי ראויים או כשירים, אלא להיפך - אתם הורים אחראים המעוניינים לנהל את כלכלת משפחתם באופן שיותיר כסף רב יותר לצרכים הנוכחיים והעתידיים של ילדיכם. ואם כבר קניתם ספרים - אל תצטערו. תמיד תוכלו להגיד שלא קניתם ולהשאירם בבית. בכך אתם אמנם משקרים בידיעת ילדיכם, אך מלמדים אותם ערכים חשובים כצרכנות נבונה והאומץ להילחם על מה שחשוב לנו.
בקיצור, תפסיקו לפחד - אין ממה. אל תקנו ספרים.
עדי שטמברגר היא מורה ומחנכת בעברה, כיום עוסקת בעיתונות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il