מסוכן יותר לא להתחסן

היה צפוי שברגע שמשרד הבריאות יכריז כי מבצע חיסוני הפוליו יורחב לכל המדינה, יקום קומץ המתנגדים הקבועים לחיסונים ויקים קול צעקה נגד תוספת החיסון שמשרד הבריאות מבקש להוסיף לכמיליון ילדים שנולדו אחרי ינואר 2004. אלא שהפעם נוספו אליהם גם הורים, שלא מתנגדים עקרונית למתן חיסונים, אלא שהם סמוכים ובטוחים שהילד הפרטי שלהם מוגן ובטוח (מאחר שהוא הרי קיבל כבר את החיסון בזריקה של נגיף הפוליו המומת), ולכן הם מסרבים עכשיו שילדם יקבל חיסון נוסף רק כדי שבדרך זו תהיה הגנה לכלל הציבור בישראל. זה נראה להם אלטרואיסטי מדי לבקש מהם לעשות זאת על חשבון הילד שלהם.
ואולם לפי נתוני משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, הילדים בישראל שנולדו אחרי 2004 אמנם קיבלו ברובם המכריע חיסון בזריקה ומערכת הדם והעצבים שלהם חסינה ומוגנת מפני הידבקות במחלה, אך החיסון בזריקה (של נגיף הפוליו המומת) לא יוצר הגנה והתחסנות מפני הנגיף במעיים, שהוא הדרך המרכזית להעברה ולהדבקה של הנגיף בין בני האדם. הילדים שכבר חוסנו בזריקה יכולים להכיל את נגיף הפוליו במעיים, להפרישו ולהדביק את הסובבים אותם.

לא מדובר בשאלה היפותטית. על פי נתוני משרד הבריאות, בבדיקות המעבדה שערך המשרד בשבועות האחרונים נמצאו כבר כ?30 ישראלים (ערבים ויהודים) שנושאים את הנגיף במעיים, רובם ילדים שקיבלו את החיסון רק בזריקה. ילדים אלה עלולים להעביר את הנגיף (שהוא נגיף פראי ומסוכן) לאנשים שאינם מחוסנים מספיק ולגרום להתפשטות המחלה.

לפי נתוני משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, הסיכון במתן תוספת החיסון (חיסון הנגיף המוחלש שניתן בטיפות) לילדים אשר כבר קיבלו את החיסון (של הנגיף המומת שניתן בזריקה), גובל באפסי והוא נמוך ביותר. לעומת זאת הסיכון באי התחסנות הילדים הוא גדול הרבה יותר לילדים עצמם ועוד יותר מכך לכלל הציבור. הבקשה של משרד הבריאות מההורים לבוא ולחסן את ילדיהם אינה קריאה לאלטרואיזם - אלא קריאה להורים לדאוג לבריאות ילדיהם ולבריאות של עצמם ובני משפחתם וכן - גם לבריאות של כלל הציבור בישראל. הדאגה הזו בונה את התשתית של בריאות הציבור במובנה הבסיסי ביותר, ורק היא הצליחה להביא בעשרות השנים האחרונות למיגור מגפות קטלניות ורק היא יכולה לצמצם ככל האפשר את הסיכוי שחולים בישראל ייפגעו שוב מהמחלה.