"העו"ד שנרצח בירושלים לא לקח האיומים ברצינות"

אשר אקסלרד הוא בן למשפחה של עורכי דין. בגיל 59, ולאחר 33 שנים במקצוע, עם בן עורך דין ובת מתמחה, מביע יו"ר לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים דאגה כנה לנוכח המקרה בבניין כלל בעיר, שבו נרצחו עורך הדין נתן ז'ורנו ובתו ימית על ידי אדם בהליכי גירושים. "אין לי ספק שאנו צריכים לעשות הבחנה גדולה בין תופעה למקרה פרטני", הוא מבהיר. "אני לא חושב שאנו נמצאים בפני תופעה. אבל חשוב שננקוט כבר עכשיו את האמצעים הדרושים כדי שזה לא יהפוך לתופעה".

לדבריו, מקרים כאלו הם נגזרת של תדמית מערכת המשפט בכלל בציבור הרחב. "כשפוגעים ביוקרתו של בית המשפט העליון, ביוקרתו של בית המשפט בכלל וביוקרתה של הפרקליטות", הוא מסביר, "הפועל היוצא מכך הוא פגיעה במקצוע עריכת הדין, ויש זילות בהתייחסות הציבורית אל המקצוע. ראוי שהרשויות יקפידו לשמור על מעמדו ויוקרתו של בית המשפט".

מה צריך לדעתך לעשות כדי לשפר את מעמד המערכת המשפטית בעיני הציבור?

"יש מקום רב לשיפור בהתייחסות המערכתית. שיפור כזה יכול לרומם את מעמדם של שופטים, פרקליטים ועורכי דין, ואני חושש מאוד שפגיעות מהסוג הזה, כמו שראינו בבניין כלל, הן פועל יוצא של זילות הציבור כלפי מערכת המשפט. הפתרון צריך להתחיל במניעה וחינוך, ובאכיפה".

אקסלרד מסביר כי בלשכת עורכי הדין לוקחים ברצינות רבה כל איום של לקוח על עורך דין: "אנו מאוד רגישים לנושא הזה. יש לנו ועדה מיוחדת לנושא הזה בראשותו של עו"ד מתי עצמון. במקרה המדובר, עורך הדין בעצמו כנראה לא לקח במידה הראויה של אחריות את האיומים שהושמעו כלפיו. המשטרה ביקשה ממנו להגיש תלונה, מה שעלול היה להרתיע את המפגע, אך הוא נמנע מלעשות כן. לא ידענו על שום אלימות שהופעלה כלפיו. הוא הביא לידיעתנו את המצב ואמר שהוא מסרב להגיש תלונה משום שהוא כנראה חשב שהוא שולט במצב. לכן לא היה לנו יותר מדי מה לעשות".

למרות המקרה הטראגי בבניין כלל, אקסלרד מתקשה לזכור מקרי אלימות רבים כלפי עורכי דין בירושלים: "בפועל, בירושלים לפחות, המקרים של אלימות נגד עורכי דין הם מאוד נדירים. לפני שלוש שנים נכנס אדם למשרד עורך דין במזרח העיר וגרם לו בעזרת סכין יפנית ל-28 חתכים. ראינו את זה מאוד בחומרה, והפריע לנו שחקירת המשטרה לא הובילה לתוצאות. הפעלנו לחץ עד למפקד המחוז. נציגי הלשכה היו מעורים בכל השלבים וזכו לשיתוף פעולה מהמשטרה. בסופו של דבר מצאו את העבריין, והוא נכלא לארבע שנים. באותה העת, חשבנו שהנזק בפרסום מקרה כזה יהיה רב מהתועלת, משום שזה יהיה חיזוק לתופעה של אלימות כלפי עורכי דין. החלטנו לא לתת לזה יד. גם בדיעבד, אני לא חושב ששגינו. אני לא רואה שפרסום כזה היה מרתיע. זה היה עלול לגרום לכך שהתופעה הזו עוד תגבר".

בעיית האלימות כלפי עורכי הדין קיימת, על פי עו"ד אקסלרד, בעיקר במחוזות אחרים - אבל לדבריו, "זה כנראה הגיע גם אלינו. אסור שעורכי דין שהופעלו או מופעלים נגדם אלימות יעברו לסדר היום. הם צריכים להביא לצעדים הכי מרחיקי לכת כולל תלונה במשטרה. אין לי ספק שגם הפרקליטות וגם המשטרה מתייחסות במלא כובד הראש לאירועים האלה. זה גם נלמד במקרה האחרון".

בהתייחסות לבעיית ריבוי עורכי הדין בישראל, מבהיר עו"ד אקסלרד כי הפופולריות של המקצוע אינה מביאה בעיניו לזילות שלו. "לדעתי אין שום קשר בין הדברים", הוא מבהיר. "החשש לזילות המקצוע באה ממקום שונה לגמרי: זילות במערכת המשפט תגרום לזילות במקצוע עריכת הדין. ככל שיוקרת מערכת המשפט תיפגע, וחלילה יפחת אמון הציבור בה - כך ייפגע גם מקצוע עריכת הדין. זוהי סיבה נוספת לכך שכולנו מחויבים לשמירה על יוקרת מערכת המשפט, מאחר שיוקרת הקהילה המשפטית כולה כרוכה בכך".

ידוע כי עולם המשפט בישראל מתרכז בתל אביב. האם אתה חש שיש העדפה תקשורתית לעורכי דין תל אביבים להבדיל מירושלמים ובוודאי מהפריפריה?

"לדעתי, הקשר הקיים בין עורכי הדין תל אביבים מסויימים לבין גורמי תקשורת אינו מעלה ואינו מוריד. לא כל תיק משפטי זקוק לליווי תקשורתי, ואין קשר בין צורך כזה לבין מיקום משרדו של עורך הדין. כולנו מכירים תיקי משפט מתוקשרים מנצרת, מירושלים ומבאר שבע, ובעידן האינטרנט ודאי שאין יתרון תקשורתי לעורך דין מרמת גן או מתל אביב, על פני עורך דין חיפאי או אשקלוני".

בנוגע לסכסוך הפנימי בלשכת עורכי הדין. יש שאומרים שיש לפרק את הלשכה ולהרכיב גוף חדש. האם אתה חושב שניתן לפתור את הסכסוך, ואם כן - באיזו דרך?

"לעניין 'הסכסוך' לשכת עורכי הדין - יש כאן הגזמה והפרזה רבה בתקשורת. לשכת עורכי הדין עוברת בתקופה זו מהפכה מבנית ומשטרית שקטה. ראשי חמש המחוזות בלשכה פועלים כיום במאוחד, ביד אחת ובראש אחד, כדי להגשים את מטרותיה האמיתיות והראויות של הלשכה. אסור לשכוח שהמחוזות הם הכתובת הנכונה והבלעדית לפתור בעיות נקודתיות, גם כלליות וגם ברמת הפרט. שיתוף הפעולה החדשני הזה בין המחוזות מעורר אכן שאלה בדבר מתחם הפעילות הרצוי למוסדות המרכזיים, שבראשם מכהן ראש הלשכה. צריך כאן חשיבה והערכה מחודשת של הגדרת תפקידי ראש הלשכה. אני סמוך ובטוח שהוועדה שכוננה לעניין זה, 'ועדת פרוקצ'יה', תיתן דעתה לדקויות המצב החדש שנוצר ולצרכים המשתנים, ותגיע למסקנות הראויות המתבקשות בנסיבות העניין".

התייחסותך לדבריו של שר הכלכלה נפתלי בנט שקרא לא ללמוד משפטים?

"אני מניח שאמירתו של השר בנט מגיעה על רקע ראייתו המפוכחת את פני השוק, לנוכח הגידול הרב במספרם של עורכי הדין. אבל חשוב להבחין כאן בין שני נושאים שונים לחלוטין: לימודי המשפטים מחד גיסא, לעומת ההסמכה לעריכת דין והעיסוק במקצוע מאידך גיסא. אני רואה ערך רב ביותר בלימודי מדע המשפט, לימודים שיש בהם ערך מוסף גבוה ביותר ללימודי המשך. אין ספק שמי שלמדו משפטים יתפקדו טוב יותר בעיסוקיהם כחוקרים במשטרה, מנהלי סניפי בנק ואנשי עסקים. זהו כלי עזר נחוץ ואף חיוני להבנת סדרי החברה והתנהלותה".

"מנגד", הוא מוסיף, "ברור שנכון יהיה לצפות שלא כל בוגר הפקולטה למשפטים יפנה בהכרח לעיסוק במקצוע עריכת הדין, ובכך אני מסכים בהחלט עם דבריו של השר בנט. ראוי שבוגרי הפקולטאות למשפטים יבחנו באופן מפוכח את פני השוק ואת סיכויי הצלחתם להשתלב בו בהצלחה, בטרם יקבלו החלטה אינדיבידואלית בדבר המשך דרכם המקצועית. אני חושב שהשר בנט בחר הקשר לא כל כך מוצלח להעלאת תובנתו הנכונה.
דווקא בהקשר של הציבור החרדי, לימודי משפטים מתאימים יותר בעיניי. מדובר בציבור שעל פי טיבו וטבעו, לא הוכשר במהלך לימודיו הבסיסיים לעיסוקים בתחומים טכניים ובתחומי מדעים מדייקים. דווקא ההכשרה הקונקרטית שלהם מתאימה יותר ללימודי משפטים, ולכן דווקא בהקשר שלהם, ייתכן שהביקורת של השר בנט לא כל כך מתאימה".

עו"ד אשר אקסלרד ייטול חלק בוועידת המשפט השנייה ובטקס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז שייערכו ב-26 באוגוסט בשיתוף וואלה! חדשות, בהשתתפות שרת המשפטים, נשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה.

לפרטים והרשמה לוועידה לחצו כאן