פשרה בין יעלון לארדן: סמכויות יעברו למשרד להגנת העורף

אחרי חודשים ארוכים של טלנובלה מתמשכת סביב הסמכויות האבודות של השר להגנת העורף, גלעד ארדן, מסתמנת ביממה האחרונה פשרה שתשאיר אותו מרוצה. בחודשים האחרונים התגלעה מחלוקת חריפה בין ארדן לבין שר הביטחון, משה יעלון, סביב סמכויות אזרחיות המצויות תחת משרד הביטחון, ובהן המיגון האזרחי, המקלטים, מערכת האזעקות והטיפול בחומרים מסוכנים. ארדן נשען על חוות דעת של המועצה לביטחון לאומי, שקבעה כי הנושא צריך לעבור לאחריות משרדו, וליעלון היו את הנימוקים המקצועיים שלו מדוע הדבר צריך להישאר תחת משרד הביטחון.

השניים פנו לנתניהו שיפסוק בנושא, והפגישה המכרעת נקבעה להיום - אלא שבאורח פלא היא בוטלה. הסיבה היא פשרה מפתיעה אליה הגיעו יעלון וארדן בעידודו של נתניהו. לפי הפשרה, יועברו הסמכויות האמורות לארדן, בכפוף לחובת התייעצות עם משרד הביטחון באותם הנושאים. צוותים מקצועיים משני המשרדים אמורים לגבש את הפשרה בתוך כשלושה שבועות. זאת, אחרי שארדן הבהיר בכמה הזדמנויות כי לא יכהן במשרד ללא סמכויות. בליכוד היו מי שטענו כי הפשרה היא חלק מניסיון של ראש הממשלה לרצות את ארדן הפגוע מכך שלא קיבל את תפקיד השגריר בוושינגטון, אולם בשיחות סגורות הכחיש השר בתוקף את הקשר בין שני הדברים.

נציגי האופוזיציה הופתעו אתמול בבוקר לקבל מייל מיו"ר ועדת החוקה, דוד רותם מישראל ביתנו. רותם ביקש לבשר להם כי במהלך חודש ספטמבר, עוד בטרם תחזור הכנסת מפגרת הקיץ לעבודה סדירה, יתקיימו לא פחות משמונה ישיבות של ועדת החוקה על חוק המשילות, אותו חוק שנוי במחלוקת שהאופוזיציה והקואליציה סיכמו יחד שלא יקודם עד תום החודש הראשון של מושב החורף, בתמורה להסרת הסתייגויות האופוזיציה על תקציב המדינה בשבוע שעבר. גורמים באופוזיציה אמרו כי אינם מופתעים משבירת הסיכום מצדו של ליברמן: "הוא האיש הכי חזק היום בקואליציה, ונתניהו נאלץ לשתף פעולה עם הגחמות שלו. עושה רושם שמספר הישיבות הרב נועד להכין תירוץ לקראת עתירות אפשריות לבג"ץ, כדי להראות שנעשה דיון ומקיף בחוק", אמרו.

חברים אחרים בוועדת החוקה אמרו כי אין בכוונתם להתלונן על שבירת הסיכום: "זה רק ידרבן את ליברמן יותר לקדם את החוק. עדיף לשבת בשקט ולנסות להגיע להסכמות מאחורי הקלעים". חברים בוועדה ציינו כי האופוזיציה נערכת לקמפיין ציבורי נרחב לקראת העברת החוק בקריאה שניה ושלישית, שיתמקד בעיקר בחברי "התנועה", שלא מתלהבים כלל מהחוק. ההנחה של חברי האופוזיציה היא כי החוק, שעבר בקריאה ראשונה בתמיכת 64 חברי כנסת, כאשר אלדשטיין נמנע וריבלין התנגד, יתקשה לזכות לרוב גם בקריאה השנייה והשלישית. מספיק שארבעה חברי כנסת נוספים מהקואליציה לא יתמכו בו, ולממשלה לא יהיה הרוב הדרוש של 61 חברי כנסת כדי לשנות את חוק היסוד. מעניין במיוחד יהיה לראות כיצד תצביע חברת הכנסת עדי קול.

אגב עדי קול, השבוע האחרון היה אחד השבועות הפחות מוצלחים של יאיר לפיד. מה שהחל בסערת השעייתה של חברת סיעתו, ונמשך בפארסת מינוי הנגיד, הסתיים בשורה של סטטוסים תמוהים בפייסבוק, שבהם לקח שר האוצר קרדיט במישרין או בעקיפין על רפורמות וצעדים שלא הוא יזם, ואשר רשומים באופן מצומצם ביותר על שמו. רשימה חלקית: רפורמת השמיים הפתוחים של שר התחבורה ישראל כץ, פתיחת המשא ומתן המדיני וביטול חישוב המס המשותף לזוגות נשואים בעסק, שאותו יזם משה גפני מיהדות התורה.

בין לבין, הוא הספיק להתקוטט עם מורה לאזרחות שהעביר עליו ביקורת (בפייסבוק, כמובן). שר האוצר השיב למורה: "נכון ארנון, כולנו אידיוטים והיינו שרויים בדממת הבורות העצובה שלנו עד שקרה לנו נס גדול והגעת אתה, שלא היית יום מימיך בכנסת, לא ניהלת מפלגה, לא העלית הצעת חוק ולא ישבת בוועדה". לא בטוח שלפיד שם לב לאירוניה, אבל הוא תיאר את המצב שבו הוא עצמו היה עד הבחירות האחרונות לפני שבעה חודשים בסך הכול. האם בכזאת מהירות הפך עצמו לפיד ל-"פוליטיקאי ישן" שמחשיב רק את דעתם של אלה שנמצאים בתוך הכנסת?

מאה ימים לפני הפריימריז לראשות מפלגת העבודה, ונכון לעכשיו לתפקיד יש מתמודדת אחת בלבד - שלי יחימוביץ' שמה. יו"ר העבודה יכולה לטפוח לעצמה על השכם. בשבוע שעבר היא נכנסה לעימות חזיתי עם שלושה חברי כנסת: הרצוג, כבל ומרגלית, וכן עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ויצאה מנצחת. הבחירות ייערכו בחודש נובמבר כפי שהיא רצתה, ולא בינואר כפי שהציעו מתחריה. המשמעות המידית היא שלאיש מן המועמדים אין טעם לפקוד חברים חדשים למפלגה כיוון שאלה לא יוכלו להצביע. ספר המתפקדים, כפי שהוא כיום, נחשב מאיר פנים וידידותי ליו"ר המכהנת. רבים מהם התפקדו עבורה בקמפיין ב-2011. גם אם כמה אלפים התאכזבו מהתנהלותה במשך הזמן, ויערקו למחנה הנגדי, עדיין מצבה טוב משמעותית מיריביה, שמדגישים בשיחות סגורות בטון מריר את "אלת המזל", שנמצאת לצדה. ההצבעה בוועידה הייתה דוגמה טובה לכך. יחימוביץ' ניצחה ברוב דחוק של 43 קולות. 576 מול 533. מספיק שכמה מתומכיה היו נתקעים עם קניות לשבת והסיפור היה נגמר לגמרי אחרת.

כעת, המציאות היא שמתנגדיה של יחימוביץ' צריכים להחליט מה לעשות. מי שמסתמן כראש החץ הוא בוז'י הרצוג, שנוטה להתמודד. איתן כבל, לעומתו, נמצא בהתלבטות קשה יותר. אחרי ההחלטה שלא לפתוח את המפקד, ועם תאריך בחירות הולך ומתקרב, לא בטוח שזו תהיה החלטה חכמה מצדו להיכנס למירוץ בסיבוב הנוכחי. ההתמודדות יכולה אמנם לשדרג את מעמדו במפלגה, אך גם תעלה לא מעט כסף וספק אם ההרפתקה הזו שווה את כל זה. לגבי אראל מרגלית, מדובר בחידה, אך לא תהיה הפתעה אם יחליט להתמודד גם, למרות הסיכויים הנמוכים.

עם זאת, השלושה מנסים להישאר מתואמים. מה שהחל כהתמודדות משותפת מול יחימוביץ' בקרב על תאריך לפריימריז נמשך כרגע בניסיון למצוא מועמד מוסכם על השלושה. אם הדבר ייצא לפועל (ובהתחשב בכמויות האגו המעורבות זה לא יהיה פשוט) סביר להניח שמי שיוצב בראש הוא הרצוג. ההכרעה צפויה בשבוע הבא, אז ישוב ארצה יו"ר הסיעה, שנמצא בנסיעה מתוכננת לדרום אפריקה. במחנה יחימוביץ' מנסים לנצל את הלם הקרב במחנה השני אחרי ההפסד על תאריך הבחירות כדי לייצר מומנטום. פרט לתמיכתה הצפויה של חברת הכנסת מיכל בירן, מעריכים פעילים במפלגה כי גם חברי הכנסת משה מזרחי, מיקי רוזנטל, נחמן שי, סתיו שפיר ואבישי ברוורמן יודיעו בקרוב על תמיכה ביו"ר. בסביבתם של חברי הכנסת האמורים סירבו לאשר זאת רשמית.

אחרי ועדה ממשלתית וקריאה אחת במליאה, הקרקס הנודד הידוע גם בשם "חוק הגיוס" הגיע לתחנה החדשה שלו: ועדה מיוחדת בראשות איילת שקד מהבית היהודי. הפרטים ידועים, החוק מגובש, אבל לאיש מחברי הכנסת אין כוונה לתת לחוק לעבור סתם כך בלי ניסיון לשנות עוד איזה סעיף או לעשות עוד סיבוב תקשורתי. השבוע הודיעה שקד בצעד חריג ביותר כי חלק מדיוני הוועדה יתנהלו בדלתיים סגורות. המשמעות היא שבניגוד למקובל בכנסת, לנציגי הציבור והתקשורת לא תהיה גישה לדיון ובכך הוויכוח הפרלמנטרי הופך לדיון סגור שבו יכולתם של האזרחים להשתתף הופך מוגבל מאוד.

שקד הסבירה כי החליטה לסגור את הדיונים "על מנת לאפשר דיון פורה ולא מתלהם", אולם במסגרת רף החשדנות הגבוה בין הסיעות סביב החוק, אף אחד לא ממש קנה את ההסבר הזה. אחד השרים שהיו חברים בוועדה לשוויון בנטל מסר כי "סגירת הדיונים נועדה להוציא מן החוק את הסנקציות הפליליות". גורם אחר בקואליציה גרס כי סגירת הדיונים נועדה למנוע ביקורת ציבורית על השארת מסלול ישיבות ההסדר באורך 17 חודשים בלבד, ואחר סבר שמדובר באינטרס של החרדים, שיוכלו להשמיע בוועדה את קולם. מלשכתה של שקד נמסר בתגובה: "צר לי ששר בממשלה מסיק מסקנות מבלי לדבר עם חברי הוועדה ולברר את הדברים לאשורם. חלק מהדיונים יהיו פתוחים וחלק סגורים, לאור הרגישות שבחוק הזה ועל מנת לאפשר דיון עמוק וכן בין המשתתפים".

סיעת יחיד - לכל הטורים