במשך יותר מעשור אנו עדים לקריאות נרגשות המופנות ל"ועידה על תביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה", הארגון האחראי לחלוקתם של יותר מ?70 מיליארד דולר בכספי פיצויים לניצולי השואה. הוועידה נדרשה לבחון את הליכי ההנהלה שלה, כך שהניצולים יוכלו לחיות בכבוד. תגובת הוועידה היתה עקבית והתבטאה בעיקר בעוינות, וגם לאחר שנחשפה ההונאה בסך 57 מיליון דולר - החריגה הכלכלית הגדולה ביותר שידע ארגון יהודי - המשיכו היו"ר יוליוס ברמן והמנכ"ל גרג שניידר לדחות בתוקף עתירות לחיזוק הפיקוח הארגוני ולאישור קיומה של ביקורת עצמאית.
בתגובה להאשמות האחרונות שהצביעו על ניסיון טיוח אפשרי, מינתה ועידת התביעות את האומבודסמן שלה, שמואל הולנדר, לגבש דו"ח בנושא. הדו"ח שוחרר זמן קצר לפני התכנסות הישיבה השנתית של הוועידה, לפני כמה שבועות, וממצאיו אישרו את ההאשמות שהשמיעו מבקריו הקשים ביותר של הארגון.
על פי הדו"ח, בשנים 2001 עד 2009 ועידת התביעות כשלה ב"התאמת המבנה הארגוני שלה, כך שיספק מענה למספר ההולך וגדל של פעילויות וצרכים"; "נמשלה באופן שאינו הולם גופים ציבוריים ותאגידיים כאחד"; הפגינה "כשלים שיטתיים והתנהגות ארגונית בעייתית"; והופעלה תוך כדי "היעדר מערכות בקרה מקצועיות... (אשר) היוו מרכיב מרכזי בהקלה על ביצוע ההונאה".
על פי הדו"ח, ההנהלה כשלה בטיפול בהונאה גם לאחר שזו הובאה לידיעתה. כמו כן, "אפילו כאשר הכתובת היתה על הקיר והארגון נחשף לסימני האזהרה, העניין לא טופל כראוי".
בהמשך נקבע כי כשלי ההנהלה לא הסתכמו במעשה. לפי הדו"ח, יש לבחון ולטפל בשערורייה "בהקשר הרחב של כשלים שיטתיים והתנהגות ארגונית בעייתית". בהמשך נכתב באופן מבשר רעות כי "נחשף בפנינו רק קצה הקרחון".
בכל ארגון או מוסד ציבורי מתפקד, דו"ח מרשיע שכזה צריך היה בהכרח להוביל להתפטרותם של המעורבים, וכן להעלות שאלות חמורות בנוגע לקיום חובות הנאמנות של הוועד המנהל. לא כך בוועידת התביעות. בפגישתם השנתית, לאחרונה, מרבית הדירקטורים אימצו בשלמותה את רשימת הבכירים המועמדים לתפקידים, ובתוכם אלו האחראיים ישירות לכשלים בהנהלה ולהונאה. הדירקטורים שבו והשמיעו את המשפט האפאתי "כן, הם עשו שגיאות, אך העניין נסגר. בואו ונתקדם הלאה".
לזכותם של יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, רונלד לאודר, ייאמר שאימצו במלואו את דו"ח האומבודסמן והביעו "אכזבה ותדהמה עמוקות". כמו כן, סאם נוריץ' מ"ועידת העבודה היהודית" נשא נאום משולהב והתפטר במחאה מתפקידו.
ואולם התמיכה של הוועד בסטטוס קוו היתה גורפת. הוועד דחה את קריאתו של שרנסקי להשקת ביקורת עצמאית ואישר הקמת ועדה פנימית, אמצעי שעשה בו הוועד שימוש בעבר לקבירת פרשות מביכות. כמו כן, נבחר מחדש היו"ר ברמן, וזאת על אף הממצא המקומם שלפיו במשך שנים הנהיג ארגון המטפל במיליארדי דולרים ללא פיקוח הולם. המנכ"ל שניידר התרברב בפני ה"ג'רוזלם פוסט": "היה מעורר השראה לצפות בהסכמה הגורפת שלפיה כל הנושאים החיצוניים יונחו בצד, כך שוועידת התביעות תוכל להמשיך לתמוך בניצולי השואה בהצלחה".
בכך שאיפשר ליו"ר ולצוות ההנהלה שלו להמשיך בתפקידיהם, הוועד המנהל פגע בלגיטימיות של ועידת התביעות עצמה. הוועידה הפגינה חוסר מובהק ביושרה ארגונית והפכה לסמל של שימוש לרעה בכוח בקנה מידה כביר. גרוע מכך, היא הפגינה כשל ביושרה מוסרית, שכן היא מסרבת להכיר באחריות, אם לא בקדושה, של משימתה.
ומה יקרה בהמשך? כישלון הוועד המנהל עלול להוביל להתערבות מצד גופים רגולטוריים חיצוניים. על פי דיווחי הפורוורד, משרד התובע הכללי של ניו יורק עוקב אחר המצב, דבר שעלול להוביל לחקירה בהיקף מלא ולהמיט חרפה נוספת על העולם היהודי.