פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא למהר לבטל את הפסיכומטרי

      לאחרונה הועלתה מחדש האפשרות לבטל את הבחינה הפסיכומטרית על ידי שר החינוך שי פירון. ערן בר-אור סבור כי חרף הביקורת, מדובר בכלי יעיל לניבוי הצלחת הסטודנט באקדמיה

      לאחרונה דובר רבות על האפשרות לבטל את המבחן הפסיכומטרי ככלי הממיין מועמדים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה. הנושא הועלה בעבר כמה פעמים, כל אימת שנכנס שר חינוך חדש לתפקיד; אך ניכר כי הפעם הדיון הוא אחר, הפעם האפשרות הועלתה על ידי שר חינוך שהגיע ממערכת החינוך. הרעיון שהעלה השר שי פירון זכה ללא מעט רוח גבית מאנשי ועד ראשי האוניברסיטאות עצמם, שעד כה הביעו תמיכה מוחלטת בתפקיד שהמבחן הפסיכומטרי ממלא. על כן יש להתעמק בנושא ולהעלות את הטענות בעד ונגד המבחן הפסיכומטרי.

      האנשים שמצדדים בשר החינוך, טוענים כי המבחן אינו מנבא באמת הצלחה באוניברסיטה והלמידה לקראתו אינה מקנה לתלמיד כלים פרקטיים שבהם יוכל להשתמש במהלך הלימודים באקדמיה. כמו כן, הועלו טענות בגין המחיר הכבד שיש לשלם עבור קורסי ההכנה למבחן והאפליה הנוצרת כתוצאה מכך בין אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה לאנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

      בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013 (בן קלמר)
      יכולת הניבוי הגבוהה ביותר נוצרת משילוב של ציוני הפסיכומטרי והבגרות (צילום אילוסטרציה: בן קלמר)

      נתחיל בנושא ניבוי הצלחתו של הסטודנט במוסדות להשכלה גבוהה. לעתים אנו שומעים לא מעט על סטודנטים שהצליחו באקדמיה אך הציון הפסיכומטרי שלהם לא היה גבוה במיוחד; אולם אל לנו להסיק מכך לגבי הכלל. מחקרים שנערכו הוכיחו כמה פעמים, ברמת מובהקות גדולה מאוד, כי יכולת הניבוי של המבחן הפסיכומטרי עולה על זו של הבגרות, ויכולת הניבוי הגבוהה ביותר נוצרת משילוב של ציוני הפסיכומטרי והבגרות.

      האפליה אינה נובעת מקיום המבחן

      חשוב לציין כי בחלק גדול ממדינות העולם משתמשים במדד ניבוי חזק יותר, והוא השנה הראשונה. במצב כזה, כל המועמדים מתקבלים לשנה א' באקדמיה, והיא זו המהווה כלי מיון ללימודי התואר, שכן לשנה ב' ימשיכו רק הסטודנטים שסיימו את שנה א' בציונים הגבוהים ביותר. הבעיה המרכזית בפתרון זה היא אחת – כסף. כל שנה אקדמית של סטודנט עולה למדינה כסף רב. בנוסף, רוב הסטודנטים עובדים במשרה חלקית (או לא עובדים כלל), וכך נגרעת שנה נוספת מתרומתם למשק הישראלי.

      בכל הקשור למיומנויות הנדרשות בבחינה הפסיכומטרית, ראשית יש לזכור שתפקידו של המבחן הוא לסנן מועמדים ולא להכשירם. בנוסף, במתכונתו החדשה דורש המבחן הפסיכומטרי יכולות רלוונטיות לאקדמיה, כמו התבטאות בכתב, הבנת הנקרא, יכולת מתמטית בסיסית (הנדרשת גם בתארים שאינם "ריאליים") ויכולת לקרוא ולהבין טקסטים באנגלית.

      הטענות האחרונות עוסקות באפליה שהפסיכומטרי וקורסי ההכנה אליו יוצרים. לצערי, אפליה זו אינה תוצרתו של קיומו של המבחן הפסיכומטרי. מדובר בבעיה שקיימת ומושרשת בחברה שלנו זה שנים רבות. בעבר הלא רחוק היה ניסיון לבטל את המבחן הפסיכומטרי ולאפשר קבלה לאוניברסיטאות על ידי ממוצע הבגרויות בלבד, מהלך שהסתיים בתוך שנה אחת, עקב הבעייתיות הקיימת בהסתמכות על ציוני הבגרויות.

      לאור האמור לעיל, אין ספק שהמבחן הפסיכומטרי רחוק מלהיות מושלם. ואולם, כאשר אנו בוחנים את שאר האפשרויות, ובמקביל בוחנים לעומק את הטענות שמועלות נגד המבחן, איני בטוח כלל שהאופציות האחרות טובות יותר ויהפכו את החיים של המועמדים לאקדמיה, או של אלה הצריכים למיין אותם, לקלים יותר.

      הכותב הוא מנהל תחום פסיכומטרי בחברת "קידום"

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il