בימים אלה של מו"מ יש מקום לדאגה אמיתית. לצערי איני שותף להנחה שאבו מאזן וחבריו יעשו בעבורנו את המלאכה ויגלו עקשנות וסרבנות, ושעוד ניסיון אמריקני לרשום הצלחה מדינית על גבנו יעבור לסל המיחזור של ההיסטוריה. ניסיונות רבים כאלו גבו מאיתנו מחיר דמים כבד. הנחישות האמריקנית להגיע להישג היא עצומה שהרי מעמדם בעולם בשפל, אבו מאזן וחבריו למדו את נקודות התורפה של החברה הישראלית בעזרת מומחים מבינינו שמייעצים להם, ובחברה הישראלית יש גורמים המבקשים לייצר אווירה של עייפות וחולשה.
כל מי שחושב שרעיון משאל העם יוכל להיות חומת מגן וקיר ברזל מפני ויתורים מפליגים בשטחי המולדת - טועה. אילו משה רבנו היה עושה משאל עם אם להיכנס לארץ ישראל בתום המסע במדבר, בטוחני שרוב העם, כולל נשיאי העדה, היו שמחים להישאר במדבר, לאכול מן מהשמיים בלי לעבוד ולקבל מטריית ביטחון באמצעות עמוד ענן ועמוד אש. אילו דוד בן?גוריון היה עושה משאל עם אם להכריז על הקמת מדינת ישראל, בידיעה שלמחרת ההכרזה תחל מלחמה קשה שתגבה אלפי הרוגים, רוב העם היה מציע לחכות.
אילו אריק שרון היה עושה משאל עם אם למסור את גוש קטיף, בטוחני שרוב אזרחי ישראל, אז, היו בוחרים להחזיר מתוך האשליה של השלום שבפתח. אבל ליהודים אין המותרות של מקצה שיפורים. נותרנו עם קטן המצוי בסיכון מתמיד ותפקידה של ההנהגה הנבחרת לקבל את החלטותיה על פי חזונה ואמונתה מה נכון לציבור ולא על פי מה שהציבור ברגע מסוים חושב שרצוי לו.
לחזק את היסודות הבריאים של בני אומתנו האדירה
הימין הישראלי, שכבר שנים רבות מנהיג את המדינה, חייב במהירות ובדחיפות להסביר לציבור את ההיבטים ההיסטוריים והלאומיים של אחיזתנו באדמת אבותינו ואת ההכרח הביטחוני של השליטה בשטחי יהודה ושומרון. מרוב העיסוק במחירי הדירות ובגביעי הקוטג' שכחנו כי השיבה לארץ ישראל היא חזרת היהודים אל ההיסטוריה, עם האחריות האדירה שנלווית לכך.
לקחת את גורלנו בידינו משמעו לחזק את היסודות הבריאים של בני אומתנו האדירה, לדעת שכאן נולדנו ושמכאן איש לא יזיז אותנו, ואין קיום לגוף בלי הלב. לב האומה היהודית הוא ירושלים, בית לחם וחברון. מי שיוותר על הלב - ויתר על הגוף כולו.
לאחרונה שמעתי בהתרגשות ובהתפעמות את השיר הנפלא של עמיר בניון "בענווה ובגאון". עמיר הוא אחד היוצרים היהודים הגדולים שכבר כמה שנים עומד בשער ומשמיע את קול האמונה והתקווה בנצח ישראל. שירו המרשים על מנחם בגין המנוח מזכיר את משנתו של המנהיג הדגול שלימד אותנו מהם מסירות נפש, חיבור לציון וירושלים ובעיקר אהבת יהודים.
בימים שכאלה חשוב לשנן את מורשתו ואת אמונתו הגדולה בעם ישראל וביכולתו של העם היהודי לעמוד בכל משימה ובכל אתגר ובלבד שיעמידו בפניו חזון אמיתי. רוב הציבור שקולו לא נשמע אוהב את ארץ אבותיו, מחובר אליה בכל נימי נפשו, מבין את חשיבותה ומצפה מההנהגה שתאמר לו שאינו טועה בכך.