פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עולם של זאבים וכיפות אדומות

      שרת המשפטים לבני הגישה תלונה נגד שופטים שאיפשרו חקירה יסודית של מתלוננת על אונס. עו"ד אריאל עטרי מזהיר מפני ההתערבות הבוטה בעצמאות מערכת המשפט, שפוגעת בחקר האמת

      האם החברה שלנו מתחלקת בין זאבים לכיפות אדומות? האם כל גבר הוא אנס פוטנציאלי, ואישה - נפגעת אומללה מכוח היותה אשה? לפני כשבועיים קיבלנו הוכחה נוספת לסכנה העצומה הטמונה בפופוליזם שהורס כל חלקה טובה ומאיים על הזכות של כל אזרח - ובמקרה זה - של כל גבר - למשפט הוגן.

      שרת המשפטים, כך קראנו, הגישה תלונה נגד שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים. הסיבה לתלונה: השלושה לא מנעו מסנגורו של אדם שנאשם באינוס לחקור מתלוננת חקירה נגדית, שירדה לפרטי המעשה. הסנגור, לפי הפרסומים אודות הדיון שנערך ב-2008, ביקש מהמתלוננת לכרוע ולהדגים כיצד בוצע האונס. "ככל שיש אמת בדברים, הרי מדובר בסיטואציה קשה מאוד ומשפילה עבור קרבן האונס", כתבה השרה לבני בפנייתה לנציב קבילות השופטים. "על השופטים מוטלת החובה לוודא כי בביצוע תפקידם אין הם פוגעים פגיעה נוספת בקורבן העבירה".

      תלונה זו הינה מקרה נוסף בו רצון להתחנף לדעת הקהל גובר על השכל הישר. כל מי שיודע משפט פלילי מהו - מבין עד כמה היא נגועה בפופוליזם. מהתלונה ברור שהשרה כלל לא בדקה את העובדות, לא עיינה בפרוטוקולים ובעצם אינה יודעת דבר על הפרשה; מקור המידע היחיד לתלונת השרה היה מה ששמעה על טענותיה של המתלוננת, כפי שהועלו בכתב תביעה שהגישה. כתב תביעה, כידוע, הוא מסמך אינטרסנטי מובהק, שפעמים רבות כל קשר בינו לבין המציאות - קלוש. יש להניח שהידיעה פורסמה, משרד המשפטים התבקש להגיב והשרה בחרה בדרך המוכרת והקלה שבה קודם יורים ואחר כך חושבים, ובמקרה זה - הסתפקה בירי.

      נשמת אפו של ההליך הפלילי

      רבים סבורים שלאישה המעידה בתיק של עבירות מין צריך להיות מעמד מיוחד. הם מבססים זאת על שתי הנחות. ראשית, נשים לא משקרות בנושאים רגישים כמו מין. שנית, אישה שמעידה שנאשם פגע בה מינית - זכאית לחסינות מפני הצגת שאלות קשות בקשר לאותה פגיעה מינית, מצד סנגורו של הנאשם. ה"הגיון" הטמון בהנחה שנייה זו הוא ששאלות בנושא זה עלולות לפגוע באותה אישה.

      ניסיוני כאדם מלמד שכל הנשים, או, מכל מקום, רובן המוחלט, הן ככל האדם, בכל הנוגע לאמירת אמת או שקר. הנסיון שלי כעורך דין פלילי מלמד שדווקא ניסיון לערער על שתי ההנחות הללו - הוא זה שמוביל לחשיפת האמת, ברוב המקרים. פעמים רבות, רק הצגת שאלות קשות מאפשרת לגלות איזו עדה נפגעה באמת ומי מעלילה על נאשם עלילת-כזב. תהליך זה של בירור אמת הוא נשמת אפו של ההליך הפלילי - ופגיעה בו משולה לשליחת אדם לקרב אגרופים בידים שנקשרו לו מאחורי גבו.

      ניחא הדמגוגיה הזולה של התקשורת הרואה בכל גבר עבריין מין בפוטנציה עד שתוכח חפותו. אולם כאשר שרת משפטים, שלא חקרה איש, מגישה תלונה נגד שופטים על כך שביררו את האמת בדרך שאינה יאה לה - יש בכך חציית קו אדום. זהו נושא מובהק שאמור להימצא מחוץ לתחום עבור פוליטיקאים.

      הניואנסים הקטנים

      כשאישה מעידה בבית המשפט שנאנסה - היא מבססת זאת בשורה של תיאורים אינטימיים, פיזיים ורגשיים. על תיאורים אלה מבססים שופטים, אחר כך, את 99% ההרשעה שבהם מתגאה מערכת המשפט הישראלית. תפקידו של סנגור הוא לקעקע תיאורים אלה. על סנגור לפעול כדי להוכיח שגרסת האישה חסרת עקביות, חסרת היגיון, או בלתי אפשרית מבחינה פיזית. נאשם באונס שלא ביצע זכאי להגנה גדולה מזו מפני האישה שמייחסת לו אונס שלא עשה.

      אל לנו לשכוח לרגע שדוקא בעבירות מין הניואנסים בראיות המובאות לבית המשפט - עצומים; השאלה מה הצליל שהפיק גרונה של האשה בשעת מעשה, יכול להכריע בשאלה אם אדם יישלח לעונש מאסר של שבע שנים או יזוכה. את האינדיקציות לרצונה של האישה ביחסי מין אין מחפשים רק בעדות האישה בעל פה, אלא גם בהתנהגותה בזמן אמת; האם היא נעלה את הדלת? האם החרישה את הטלפון הנייד כדי שלא יפריעו לה להתעלס, והאם היא זו שפתחה את חזייתה בשעת המעשה המיני? אין מדובר באותות מכריעים. ועם זאת, ממש כפי שפסקי דין מרשיעים נסמכים על שורה של סימני זיהוי קטנים שלעתים נראים, בעיני הצופה מן הצד, כלא רלוונטיים - כך גם פסק דין מזכה עשוי להסתמך על אותות עדינים וסמויים, מן הדק שבדק. חקירה נגדית באותם נושאים הינה, לפי כל הדעות, הדרך הטובה ביותר לבירור האמת.

      המציאות מלמדת שנשים משקרות ממש כפי שגברים משקרים, וכפי שאמר שופט בית משפט השלום בתל אביב ציון קאפח, בצדק רב, לא פעם מלמדות הראיות בתיקים פליליים שהגבר הוא אמנם זאב, אך, באותה נשימה, הן מלמדות שהאישה היא ממש לא כיפה אדומה. במובנים רבים, תלונת שרת המשפטים דומה לתלונה שמגיש שר בריאות נגד מנתח לב, לאחר ששמע שאותו מנתח, שומו שמים, חותך בסכין חד את גופם של מנותחיו...

      יום יום, גם אנחנו מנתחים במשפטים פליליים. הניתוחים שאנו עורכים כואבים לא פחות. ובאותו אופן, גם הניתוחים שאנו עורכים עוזרים, פעמים רבות, להוציא את המוגלה ולהביא מזור לחולים. ביקורת על המערכת המשפטית היא דבר מבורך. לי, כעורך דין פלילי המופיע מדי יום בבתי משפט, יש ביקורת לא מועטה על המציאות היומיומית בה אני נתקל. אולם גם בבואנו למתוח ביקורת על השופטים - חובה עלינו לסלק דמגוגיה ופופוליזם מהשיח. תלונות דוגמת התלונה של שרת המשפטים היא, בעצם, נסיון להלך אימים על שופטים. יש בה נסיון של גורם בעל סמכות וכוח להטות תוצאה של משפטים עתידיים העוסקים בעבירות מין.

      ולסיום, תזכורת קטנה. למי ששכח, אותה חקירה נגדית שבגינה הוגשה התלונה - היא גם זו שהוציאה את האמת לאור. כזכור, בעקבות אותה חקירה נגדית, איך לומר את זה בעדינות, העדיפה הפרקליטות לבטל את האישום באינוס נגד הנאשם. מה זה אומר על עדות המתלוננת? אינני יודע. עם זאת, אני יודע באופן ברור, שללא אותה חקירה - היה אדם נשלח לרצות עונש מאסר בגין מעשה אינוס שלא עשה. זה, בעצם, כל הסיפור - וכל מילה נוספת מיותרת.

      עו"ד אריאל עטרי הוא מומחה לדין הפלילי

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il