בית המשפט העליון החמיר היום (חמישי) בעונשו של ת', הצעיר שרצח בשנת 2006 את עורכת הדין ענת פלינר, בעת שהיה נער בן 15. בית המשפט העליון גזר עליו 21 שנות מאסר, לעומת 18 שנים שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני כשנתיים. זאת, לאחר שנקבע שניתן משקל רב מדי למצבו הנפשי של הצעיר ופחות מדי משקל לשיקולי הרתעה.
הרצח שזעזע את המדינה התרחש באפריל 2006. ת' החליט לבצע שוד באחד הבתים ברמת השרון, סמוך למקום מגוריו. בשעה 21:00 נטל זוג כפפות שחורות וסכין קומנדו שהיה שייך לאביו, יצא מביתו והלך לאורך אחד הרחובות. כאשר הגיע לבית משפחת פלינר, ניגש לדלת הכניסה ודפק עליה. ענת פלינר שאלה מי זה, והוא השיב: "אני שכן". כאשר היא פתחה לו את הדלת ציווה עליה הנער לתת לו את כספה ולאחר מכן שלף את הסכין, דקר אותה פעמיים בבטנה ונמלט מהמקום כשהוא משאיר את נדן הסכין ליד הבית. את הסכין והכפפות זרק לפח אשפה סמוך.
כתוצאה מהדקירה נפצעה פלינר בת ה-42 באורח קשה. ילדיה, ששהו בבית באותו הזמן הזעיקו את צוותי מגן דוד אדום שפינו את אמם לבית החולים, שם נקבע מותה. במשך כשנתיים לא הצליחה המשטרה למצוא קצה חוט שיוביל לפענוח הפרשה. התפנית המפתיעה התרחשה במקרה לפני שנתיים וחצי. הנער הנאשם ברצח נעצר לאחר שניסה לגנוב אופנוע ובדיקת DNA והתאמת תביעות אצבע קשרו אותו לרצח המזעזע. במהלך חקירתו אמר לשוטרים: "אני מרגיש הקלה ומזל שתפסתם אותי, כי נראה לי שהייתי עושה את זה עוד פעם".
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על ת' 18 שנות מאסר, בין השאר מכיוון שהשופטים התחשבו בכך שהוא סובל מלקויות נפשיות שונות, שלא מצדיקות את אי העמדתו לדין. יצוין כי מכיוון שהרצח בוצע כש-ת' היה קטין, בית המשפט אינו מחוייב לגזור עליו מאסר עולם. הפרקליטות ערערה על גזר הדין, וביקשה לגזור על ת' 24 שנות מאסר. בתחילת השבוע, בדיון על הערעור, אמרה אמה של פלינר, תחיה אהרוני, כי על השופטים לראות לנגד עיניהם את נכדיה. "הנכדה שלי היא חיילת עכשיו והנכד שלי מיועד לשייטת. שניהם מלח הארץ. ילדים נפלאים כמו אמא שלהם. כשאתה בא לשפוט ברצח בתי, תחשוב על הילדים האלה שגדלו בלי אמא. על הנכדה שלי שהתבגרה בלי אמא לצדה, על הנכד שאמו לא הייתה לצדו בבר המצווה שלו ולא תהיה בחתונתו".
בפסק הדין כתב השופט יורם דנציגר, כי העובדה ש-ת' היה קטין מצדיקה שלא לגזור עליו מאסר עולם, אולם לא מצדיקה הפחתה כה משמעותית בעונש. הוא הוסיף כי לא ניתן להתעלם ממצבו השכלי והרגשי של ת', אולם הבהיר כי אלה אינם מגיעים כדי לקות נפשית. "אם מבנה אישיותו גורם לו לאבד את עשתונותיו ברגע של בהלה עד כדי דקירתה של אם לעיני ילדיה, הרי שמדובר באדם ממנו נשקפת סכנה משמעותית לחברה", כתב. הוא הוסיף כי יש לתת ביטוי ממשי בעונש לנזק הקשה שנגרם למשפחתה של פלינר, וכן "לשדר מסר חד וברור המבטא את סלידתה הקיצונית של החברה ממעשים נתעבים כמעשיו של המשיב הגודעים את חייהם של חפים מפשע ופוגעים אנושות בחיי קרוביהם. סלידה זו קיימת באותה עוצמה גם כאשר המעשים בוצעו על ידי מי שהיה קטין בשעתו".
ממרכז נגה לנפגעי עבירה בקריה האקדמית אונו, המייצגים את משפחתה של פלינר, נמסר בתגובה: "רוצח הוא קודם כל רוצח ואחר כך קטין, והיום גם בית המשפט העליון הכיר בכך. החמרת גזר הדין למי שגדע חיים של אם לעיני שני ילדיה והותיר בת ובן להתבגרות בלי אמא, הנה מסר חשוב לנפגעי העבירה".