וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דמוקרטיה, ירושלים-סטייל: מלחמת זומבים

למה שייבחר רואה חשבון מגבעתיים לראש העיר ירושלים? כי יש לו מאה אלף קולות של חרדים שמובטחים מהשמים - בזכות נאמנותו לשני פוליטיקאים: זה שישב בכלא, וזה שאולי בדרך לשם

מי שקורא את הדיווחים בעיתונות בעניין ה"קרב" על ראשות עיריית ירושלים, לא יכול שלא לתהות אם את תושביה המסורתיים של עיר הבירה הקדושה ביותר בעולם החליפו זומבים, במסגרת סיבוב חדש של מלחמת העולמות. זומבים אלה - יצורים נטולי רגשות, מאוויים, עמדות, או אפילו סתם דם הזורם בעורקים, מכונים בעיתונות "החרדים". מספרים לנו שכמאה אלף מהם מסתובבים בחשכת הליל ברחובות הבירה, ידיהם מושטים לפנים, ריר נוזל משפתותיהם והם מחכים לאות - אולי מהחלל, אולי משמים - לאן לפנות ולמי להצביע.

"בינתיים נראה שהחרדים עוד לא החליטו במי לתמוך", אנחנו שומעים. "משקל רב תתפוס בבחירות הקרובות חסידות גור, שבבחירות הקודמות תמכה בברקת, בניגוד לעמדת הציבור החרדי"; "ברקת מנסה לרקום דיל עם החרדים"; "בציבור החרדי החליטו להתייצב מאחורי רואה החשבון משה ליאון".

החליטו? כלומר, מאה אלף איש "החליטו"? הייתי שמח לדעת באיזה סלון התקיים חוג הבית הגדול בהיסטוריה, שלתוכו נדחקים מאה אלף איש, טוחנים ופלים כשרים למהדרין, שותים מיץ קריסטל ממותק ואז מצביעים פה אחד בעד רואה חשבון מגבעתיים. אנא, שלחו כתובת ואני מגיע מחר.

הפגר כבר מונח

שלושה חודשים לבחירות לרשויות המקומיות, וכבר האיוולת משתלטת. את תושבי ירושלים הריבונית, אותה עיר שמתהדרת בנצחיותה המאוחדת תחת שלטון ישראלי, מנהלים עכשיו חבורה של פוליטיקאים כמו בובה על חוט: מצניחים עליהם מועמדים משומקום, מחזרים אחרי חצרות חסידים כמו קיביצערים, ודואגים שקודם כל ולפני הכל ידברו, יאכלו וינשמו אך ורק דילים. אם חשבתם שבבחירות מקובל להבטיח יונה - ולבתר אותה רק אחרי הבחירות כשצריך להקים קואליציה - באים האדונים אביגדור ליברמן ואריה דרעי ומלמדים אחרת: הפגר, קרי ירושלים, כבר מונח לפניהם. עכשיו רק צריך לדאוג לקבור אותו בבית קברות משלנו, למהדרין.

באחרונה שאל אותי הבן שלי למה אני עדיין מתלבט למי להצביע לראשות המועצה שבה אנו חיים. אני מנסה להסביר לו שהחלטות כאלה דורשות שיקול דעת, הקשבה למועמדים, בחינה רצינית של אופציות. דמוקרטיה-כאילו. איך אסביר לו את הדמוקרטיה ירושלים-סטייל? הנה ניסיון ראשון: יש ראש עיר, חילוני, שרבים חושבים שהוא לגמרי לא רע. יש מתמודדים אחרים שקוראים עליו תיגר. יש איש אחד, קוראים לו אריה דרעי, שפעם ישב בכלא על קבלת שוחד (הילד יודע מה זה שוחד - כשאחת הילדות בכיתה הציעה סוכריה תמורת הצבעה למועצת תלמידים, הוא חשף אותה בקולי קולות). יש עוד איש אחד, אביגדור ליברמן, שאם יורשע עוד עלול לשבת בכלא (אבל בינתיים שומרים עבורו בכספת את משרד החוץ, לימים טובים יותר). שני התכשיטים הפוליטיים הנוצצים האלה החליטו להריץ רואה חשבון מגבעתיים לתפקיד ראש עיריית ירושלים.

בשלב הזה אעשה פאוזה, ואקח אוויר. הילד יזהה חולשה ויתקוף. ראשית, יבקש לדעת למה רואה חשבון מגבעתיים. אני אסביר לו שהרו"ח מגבעתיים נאמן כפליים, לשני הפוליטיקאים. הוא ישאל למה שלא ירוץ לעיריית גבעתיים - זה משתלם שבעתיים. אני אסביר שהוא רוצה לירושלים. הוא לא יבין מי יצביע לו בירושלים, ואף ירקע ברגליים. אני אסביר לו שיש לו כבר בכיס רבבות קולות של חרדים, מובטחים מהשמים. הוא יכריז שמאחורי פרגוד אסור אפילו להכניס כוס מים, בטח שלא את ראש החסידות מירושלים. ואני ארים ידיים.

זכותו המלאה של רואה החשבון משה ליאון לעבור לפתע לבירה ולהתמודד על ראשותה, אבל ראוי שתושבי העיר ישקלו את הנדוניה שהוא מביא עמו ממשרד רואי החשבון המצוחצח בגבעתיים. זו כוללת, כאמור לעיל, צמד פטרונים פוליטי בעייתי בלשון המעטה, כמו גם קריירה ציבורית לא מאוד ארוכה (כמנכ"ל משרד ראש הממשלה וכיו"ר חברת הרכבת) ושנויה במחלוקת (נחקר כחשוד בפרשת התשלומים לקבלן ההובלות אבנר עמדי, ביחד עם בנימין נתניהו ורעייתו; כשנסגר התיק בעניינם מחוסר ראיות מספיקות, נסגר התיק גם בעניינו). עוד ברזומה שלו: פעילות ברשות לפיתוח ירושלים - אולי האלמנט הרלוונטי ביותר בחבילה. הוא גם סוחב על גבו גיבנת קלה בדמות מערכת קשרים עם גורמי הון-שלטון. ואכן, כפי שציינו "גורמים חרדים", הוא "שומר שבת". בונוס ענק.

מה שנראה חסר בערימה הזאת הוא בעיקר עמוד שדרה: אידיאולוגיה ברורה, עמדות עצמאיות, חוש למנהיגות וכריזמה. נכון, ראש עירייה צריך להיות קודם כל מנהל טוב, אבל ירושלים אינה עיר ככל הערים. העומד בראשה נוגע בעשייתו בכל התחומים הלאומיים האפשריים - מדיניות, ביטחון, התיישבות ופוליטיקה - ונדרש לאומץ לב ציבורי וליכולת תמרון יוצאי דופן. אם לליאון יש את כל אלה - מדוע ריצת האמוק אל חצרות החרדים בניסיון לסגור דילים גורפים של תמיכה בו? שיתמודד על אהדת הציבור בכיכרות, בשווקים, ברחובות ובבתים. שישכנע שהוא האיש שיכול להצעיד את ירושלים לעידן חדש, כעיר קדושה אך ליברלית, בעלת ציביון מסורתי אבל שוקקת חיים. מי יודע, אולי ישתכנעו.

לכל הטורים של אבנר הופשטיין בוואלה!

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully