הכנסת יוצאת לפגרה ממושכת עד אחרי החגים, והממשלה יכולה לרשום לעצמה שביעות רצון מן התוצאה. היא לא ידעה הפסדים צורבים. גם התנהלות הפסיפס הקואליציוני היתה סבירה, יחסית. בשלוש השותפות - יש עתיד, ישראל ביתנו והתנועה - ניכרת משמעת פנימית והיענות להוראות המנהיג. זה רע, אולי, לפרלמנט, אבל נוח לשלטון. לפיכך רוב הנושאים שהממשלה מעוניינת בהם אושרו ברוב קולות. היו חריגות תקניות, שאפשריות רק בישראל. הליכוד עובר בשתיקה על המרי המתמיד של משה פייגלין ועל התבטאויות תמוהות של סגן השר דני דנון, שהוא חלק מהממשלה ונשמע כמו מספסלי האופוזיציה. בישראל הכל עובר.
היו גם מהלכים שאי אפשר לאומדם. רוב הליכוד וכל יש עתיד והבית היהודי תמכו ברב דוד סתיו לכהן בראש הרבנות. ש"ס תמכה ביריבו הרב דוד לאו. גם בנימין נתניהו. אז מי ניצח? הקואליציה? האופוזיציה? שעטנז? הוא הדין בחוק השוויון בנטל השירות בצה"ל, שהליכוד מקבל על עצמו כמי שכפאו שד וגם יש עתיד איבדה מלהטה, ואפילו בעבודה יש מי שאינם רוצים בו. ובכן מי יכול לרשום לעצמו הישג כאשר מדובר בסך הכל בגיוס החרדים בשנת 2020, הרחק?הרחק מעבר לסמבטיון הרותח?
נותרו נושאים חשובים למושב הבא. כמה זמן ימתין חייל משוחרר ובוגר שירות לאומי עד שיאושר החוק של יריב לוין (נוסח ממותן עתה, ובצדק) לתיקון אפלייתו לרע לעומת צעיר חרדי וערבי? ומדוע מבקש לוין לקלקל את החוק הסביר של משאל העם הדמוקרטי בסוגיה מכריעה לגורל המדינה היהודית, על ידי החלתו על שטחים שאינם בריבונות ישראלית? וכיצד אירע שיוזמי חוק המשילות (קופרודוקציה של יאיר לפיד ואביגדור ליברמן), שיש בו מרכיבים חשובים ליציבות השלטונית, יגרמו לסיכון הנוכחות הערבית בכנסת? בכל זאת לא עורר אלא תרעומת חלקית בקואליציה - ראובן ריבלין התנגד, עדי קול מיש עתיד העזה להמרות את פי היושב ראש אבל נבהלה מעצמה (די מביך), ואילו לנמנע יולי אדלשטיין יש אינטרס כיושב ראש הכנסת. ביסודו של דבר, האוויל שאינו רוצה ערבים בכנסת - שיקום.
לעומת זאת עיתוי היציאה לפגרה נוח לממשלה. זה עתה נכנסה לשיחות המהותיות עם הפלשתינים, וכנסת נופשת אינה מכבידה עליה. אף שוועדת החוץ והביטחון נותרת לכאורה על המשמר כמו בית חולים בתורנות שבת - הפיקוח הפרלמנטרי מתרופף והולך משבוע לשבוע, ועל כך מקוננים בימין הקואליציה ובשמאל האופוזיציה. מנגנוני הבקרה בפגרה, לנוחות הממשלה שיכולה לנצל את הזמן הנוח לעשות לתיקון העולם או להפך, כמעט יד חופשית.