בירושלים מרוצים מהכרזת קרי: ישראל הצליחה לקנות זמן

הנאום הנחרץ שנשא אמש (שלישי) ג'ון קרי בסיומו של סבב השיחות הישראלי-פלסטיני הראשון זה שלוש שנים, כלל לא מעט קלישאות חבוטות שכבר הספקנו לשכוח - למשל, על זכותם של "הילדים של שני העמים" לא לסבול בעתיד ממוראות המלחמה. שלשום דיברו קרי ושליחו החדש-ישן למזרח התיכון, מרטין אינדיק, על "פשרות הגיוניות". היום שר החוץ האמריקני כבר דיבר על שלום, אחווה ועתיד טוב יותר. אפשר לראות בזה ניסיון להפיח אופטימיות ותו לא; אפשר לפרש זאת כעדות להתקדמות. נראה שהתשובה נמצאת איפשהו באמצע.

מבחינה מעשית, נכללו בנאום הזה כמה שורות שבירושלים ודאי שמחו מאוד לשמוע, ובראשן חזרתו של קרי על כך שהמשא ומתן יהיה ממושך ויתפרש על פני תשעה חודשים לפחות. במילים אחרות - בתשעת החודשים הקרובים לא נראה מהלכים חד-צדדיים של הפלסטינים נגד ישראל במוסדות הבינלאומיים, ויש סיכוי אפילו לרכך גם את ההחלטות של האיחוד האירופי נגד ההתנחלויות - לפחות כל עוד נמשך "תהליך השלום" האין-סופי.

גם היעד שהציב קרי לסוף המשא ומתן – "קץ הסכסוך, קץ התביעות" – התקבל בברכה בישראל. בעבר הסתייגו הפלסטינים מהתחייבות ברורה לכך שהסכם עם ישראל משמעותו תהיה "קץ התביעות ההדדיות", כלומר ויתור מוחלט שלהם על כל השטחים שיישארו בריבונות ישראל לאחר ההסכם. קרי שם את ההתחייבות הזו על השולחן כבר בתחילת הדרך. מצד שני, הוא הדגיש את מה שכבר היה ברור לשני הצדדים - שכל הנושאים יעלו על השולחן במהלך המשא ומתן, ללא יוצא מן הכלל. קרי לא מעוניין בהסדר ביניים שלא יכלול את הסוגיות הרגישות ביותר, למשל ירושלים והפליטים. הוא מהמר על כל הקופה.

ההפתעה הגדולה של היום הייתה החלטתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה לזמן את נציגי שני הצדדים לפגישה בבית הלבן, שבה נכחו גם סגן הנשיא ג'ו ביידן והיועצת לביטחון לאומי סוזן רייס. הררי מילים נשפכו בשבועות האחרונים על חוסר העניין של אובמה במשא ומתן וחוסר הרצון שלו להיות שותף לכישלון הצפוי של קרי. כתבו על קרי שהוא נאיבי, מנותק ואובססיבי – וכמובן, שהוא אינו זוכה לגיבוי אפילו מהנשיא שלו. גורם אמריקני אומר שאובמה הבין שהביקורת הזו פוגעת בקרי – וניצל את פגישתם של לבני, מולכו ועריקאת כדי לשדר שהוא עומד מאחורי השר שלו.

זו הפעם השנייה בשבועיים האחרונים שאובמה מתערב במאמציו של קרי – בפעם הקודמת הייתה זו שיחת טלפון בינו לבין נתניהו, ערב הכרזתו של קרי על חידוש המשא ומתן, שסייעה לקרי לגשר על הפערים האחרונים בין רמאללה לירושלים. בפגישה הפעם, בבית הלבן, אובמה לא ירד לפרטים – הוא בעיקר ביקש משני הצדדים להפגין רצון טוב, ושיבח כמובן את נתניהו ואבו מאזן על החלטתם ה"אמיצה", לדבריו, לשוב לשולחן המשא ומתן.

כמו אובמה, גם קרי דאג להרעיף שבחים על שני המנהיגים ה"אמיצים", ששניהם קיבלו ביממה האחרונה יותר מחמאות מכפי שהם רגילים לקבל במשך שבועות וחודשים שלמים. "אנו כאן היום כי לישראלים ופלסטינים יש מנהיגים שמוכנים להאזין לקריאת ההיסטוריה, מנהיגים שיעמדו איתנים בפני ביקורת – ועושים זאת כבר כעת", אמר קרי. הוא בוודאי עודכן בידי יועציו על הקשיים שבהם נתקל נתניהו ביום ראשון בהעברת ההחלטה על שחרור האסירים, אולי אפילו חזה בתמונות מההפגנה הסוערת שנערכה מחוץ למשרד ראש הממשלה בזמן ההצבעה. אין ספק שקרא את הודעות הגינוי החריפות שהוציאו חמאס, חיזבאללה והג'יהאד האיסלאמי נגד החלטתו של אבו מאזן לחזור לשולחן הדיונים.

המבקרים משני הצדדים מתעלמים, בנוחות, מההשלכות של אי-חזרה לשולחן המשא ומתן. בצד הפלסטיני, המשמעות הייתה קיצוץ הסיוע האמריקני לרשות הפלסטינית. בצד הישראלי, החרפת הבידוד המדיני של ישראל. קרי ציין בנאומו ש"שני המנהיגים יכולים להגיע לשלום מסיבה אחת פשוטה – כי הם חייבים". למרות הרוח האופטימית, השאלה הגדולה נותרה בעינה – האם גם שני המנהיגים מבינים זאת, ובמקרה של נתניהו – האם גם שותפיו לממשלה שותפים להבנה?

עוד באותו נושא:
אובמה על המו”מ: ”השלום אפשרי, קושי רב לפנינו”
קרי: כל נושאי הליבה יהיו ”על השולחן” במו”מ
בזמן המו”מ: גדודי אל-אקצא מציגים ”נשק שיכה בישראל”

לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il

(עדכון ראשון: 23:02)