מה שמאכזב בתקציב המדינה הוא התחושה שהיה אפשר לקצץ הרבה יותר בבורות השומן לפני שמכבידים את נטל המס. בתקציב החדש כמעט כל מטאטא?מיסוי יורה. ממע"מ, דרך מס הכנסה, מס חברות ומסי נדל"ן.
כשהציבור קיבל בבחירות הבטחות ל"פוליטיקה חדשה", הוא קיבל גם מדובשה וגם מעוקצה. הדבש הוא פוליטיקאים שנתפסים כנקיי כפיים ומתדיינים בפייסבוק עם הציבור. העוקץ הוא שאלה הם טירונים שמתגלחים על הארנק שלנו. הח"כים הוותיקים ואגף התקציבים עושים להם בית ספר. עדר העיזים המפורסם נכנס לתקציב ויצא, והפוליטיקאים החדשים פתחו בזמירות איך הם הצליחו למנוע את הגזירות, תוך כדי שהם מוכנים להישבע שלא מדובר בעיזים. מישהו עשה לטירונים שמיכה, והציבור משלם את המחיר.
יכול להיות שאפשר גם לשייך לשר האוצר הטרי את ההתקפלות המהירה מול יו"ר ההסתדרות עופר עיני, בייחוד בנושא של מיסוי קרנות ההשתלמות. אבל לריב עם עיני זה מפחיד.
ואחרי כל הדברים שנאמרו, מצבנו עדיין טוב יותר ביחס לכלכלות רבות אחרות. התקציב כן נושא בשורה אחת חשובה, והיא שהממשלה נחושה לטפל בעניין הגירעון. צריך לצאת למלחמה כדי לשמור על מסגרת גירעון סבירה, וגם אם הממשלה היתה יכולה לעשות יותר בעניין הזה, לפחות ניכר שיש פה מאמץ להכניס את 2014 ליעד של 3%.
זה לא תקציב קל, אבל עדיין עולה תחושה חמוצה שהפוליטיקאים החדשים יכלו להיעזר בכמה מהוותיקים ולקבל מהם טיפים איך מקצצים יותר לאגפי הממשלה הלא נגמרים לפני שמערימים מסים חדשים על הציבור.