רק לאחר שנולד הנסיך ג'ורג', בנם של הדוכסים מקיימברידג' וויליאם וקייט, נמסרה ההודעה על מין היילוד. במשך תשעה חודשים עסקו הבריטים בניחושים לגבי צבע השיער של יורש העצר, משקלו ושמו, אך מרבית המהמרים ניסו לנבא אם מידלטון תלד נסיך - או נסיכה.
למרות מקרים של משפחות שבהן מספר רב של בנים או של בנות, בהריון רגיל הסיכויים ללדת בן או בת דומים מאוד, ותלויים בגבר. זוג הכרומוזים של האישה הוא XX, ואצל הגבר הוא XY. כאשר תא זרע X מפרה ביצית נוצר עובר XX, ותיוולד בת. כאשר תא זרע Y הוא זה שחודר לביצית, יוולד בן (XY). לפי הסטטיסטיקה בארה"ב, יש מעט יותר לידות של בנים מאשר של בנות, ביחס של 51% לעומת 49%.
כבר מימי יוון העתיקה התיימרו ידענים למינהם לפצח את השיטה לקביעת מין העובר, ועד המאה ה-18, רוב השיטות הללו התבססו על מנהגים שהושאלו מעבודת האלילים. כיום קיימות מרפאות המבטיחות לאישה "הדרכה" בתשלום כיצד לקיים יחסי מין כדי להבטיח שייוולד לה תינוק מהמין הרצוי, ויש רופאים שטוענים שתנוחות או תאריכים מסוימים מבטיחים לידה של זכר.
לפי מאמרים רפואיים שהתפרסמו בישראל, השיטה היחידה שהוכחה מדעית לקביעת מין היא PGD, או "איבחון גנטי לפני ההשתרשות ברחם". בשיטה זו יש צורך בהפריה חוץ גופית ובמיון הביציות במעבדה. ההליך ניתן רק במקרים של בעיה רפואית, אך במקרים נדירים מאשרת אותו ועדה אתית עבור זוגות שהולידו מספר רב של ילדים מאותו מין.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת סטנפורד מעלה שסוגים אחרים של יונקים דווקא מסוגלים לבחור את מין העובר, כדי להגדיל את מספר הנכדים שלהם. המחקר בוצע בעזרת מאגר שהכיל נתונים על כ-2,300 יונקים בגן החיות של סן דייגו, ופורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE. בין היתר נבדקו אריות, בבונים, קרנפים, זאבים, פרות, איילים ודובים.
Girl Power
ראש צוות החוקרים, ג'וזף גארנר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, ניתח נתונים שנאספו במשך 90 שנה בגן החיות, ולדבריו הוא הוכיח לראשונה תיאוריה העומדת בבסיס הביולוגיה האבולוציונית: את הטענה שבמסגרת אסטרטגיה הסתגלותית, יונקים מסתמכים על מנגנון פסיכולוגי כדי לשנות את מין העובר שלהם.
"זה אחד ה'גביעים הקדושים' של הביולוגיה האבולוציונית המודרנית", אמר ד"ר גארנר בהודעה שהתלוותה למחקר, שעסק ב-198 מינים שונים של יונקים. "לפי המידע שמצאנו, ניכר בוודאות שכאשר נקבות בוחרות את מין העובר, הן עושות זאת בצורה מכוונת כדי שיהיו להן נכדים רבים".
לדבריו, ניתן לחשוב על התופעה כ"כוח נשי" פנימי בממלכת החיות. "אנחנו נוטים לחשוב על רבייה כתהליך שבו הזכרים מתחרים זה בזה על נקבות, תהליך שבו הנקבות מצייתות למסורת ובוחרות את המנצח", אמר ד"ר גארנר. "אך המציאות היא שהנקבות משקיעות בזה הרבה יותר מהזכר, ומקבלות החלטות אסטרטגיות המתחשבות בסביבה, במצבן ובאיכותו של בן-הזוג. באופן מדהים, הנקבה בוחרת בזרע שיפיק עובר שישרת את האינטרסים שלה. הזרעים הם בעצם רק פיונים במשחק הדורות".
עבור לביאה, לדוגמה, ההימור הבטוח ביותר יהיה ללדת גור (כפיר) ממין נקבה. גם אם הגורה הקטנה לא תגדל להיות הלביאה החזקה ביותר בלהקה, סביר להניח שהיא עדיין תלד מספר ממוצע של גורים.
מנגד, לידה של גור ממין זכר היא הימור עבור הלביאה: מרבית הזכרים אינם מתרבים בבגרות, מכיוון שהאריות החזקים בלהקה מזדווגים ראשונים - והיתר מזדקנים ומתים מבלי שזכו להפוך להורים. אך באותה מידה, הלביאה עשויה ללדת את הגור שיגדל להיות מנהיג הלהקה - זכר אלפא - ולהעמיד בעזרתו נכדים רבים.
מומלץ לרמות
החוקרים גילו שהחלטה על מין היילוד אינה מתקבלת על-ידי הלביאה באופן מודע, ותלויה בחוסן גופה ובאיכותו של האריה שמזדווג עמה. אם התנאים נוטים לטובתה, הגוף שלה יעדיף ללדת גור זכר. מנקודת המבט של הלביאה, מסביר ד"ר גארדנר, ניתן להשוות זאת לסחר במידע פנים. "אם אדע שהילד שלי יהיה מלך ההרמון, בוודאי שאעדיף לרמות במשחק".
המחקר של גארנר ושל עמיתיו התבסס של תאוריה שנחקרה לראשונה ב-1973, לפיה יונקים הם יצורים אנוכיים, שמנסים לשנות את מין העובר כדי להגדיל את שיעור הרבייה בדורות הבאים. התאוריה זכתה לחיזוק במאמר שפורסם ב-1984 בכתב העת Nature, ובו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' גילו שבקרב האייל האציל (Red Deer), הנקבות יולדות הרבה יותר בנים בטבע מאשר נקבות בשמורות סגורות או בשבי.
"המחקר הזה היווה זינוק אדיר עבורנו", אמר ד"ר גארדנר, "אבל הוא התבסס רק על נתונים של שני דורות". מהסיבה הזו, המחקר החדש - שבדק גם נכדים בוצע בגן החיות של סן דייגו, בו נשמרים במשך עשרות שנים נתונים על "הדיירים" השונים.
בגן החיות, חיפשו החוקרים לביאות שהולידו בנים בלבד. מטרתם הייתה להוכיח שהאריות הללו נולדו במכוון, ושהם גדלו להיות חזקים והפכו להורים במקרים רבים יותר מאשר האריות האחרים בלהקה. ואכן, כך התגלה. לאריות במשפחות "מרובות זכרים" היו בממוצע פי 2.7 יותר ילדים מאשר לאריות אחרים, שהאמהות שלהם הולידו גם בנים וגם בנות.
האם המחקר רלוונטי עבור בני אדם? מוקדם לדעת. ד"ר גארנר הזכיר שני מחקרים בהם נטען שבני אדם עשויים לשנות את יחס המינים בתגובה לשינויים חברתיים. מחקר אחד, שניתח את החברה המורמונית במאה ה-19, העלה כי הנשים שנחשבו לבעלות המעמד הגבוה יותר, נטו ללדת יותר זכרים מאשר הנשים ה"נחותות", משום שהבנים נחשבו למפרנסי המשפחות ולצאצאים מועדפים על פני הבנות; מחקר נוסף שפורסם השנה סקר 400 מיליארדרים, וגילה שיש להם יותר בנים מאשר בנות. החוקרים משערים שהדבר נובע מתפיסה כי בנים ישמרו על הכסף בתוך המשפחה.
גם אם עדיין לא ידוע כיצד גוף הלביאה עושה זאת (אחת ההשערות היא שברחם קיים מנגנון המאט את הזרע הנושא מטען "נשי" כדי להאיץ לעבר הביצית את הזרע ה"גברי"), הרי שהיכולת לבחור את מין העובר כבר הוכחה בחרקים ובציפורים.
סטיבן סטירנס, חוקר ביולוגיה אבולוציונרית מאוניברסיטת ייל, אמר על המחקר החדש כי "זה מעניין במיוחד למצוא הוכחה לזה גם ביונקים". עם זאת, הוא הסתייג מהממצאים וציין שמדובר ב"מחקר פרובוקטיבי" שדורש אישורים נוספים.
על כך יש להוסיף את העובדה שהמחקר כולו נערך בגן חיות, והתבסס ברובו על סקירה של מאגר נתונים סטטיסטי. יצוין גם שהרבייה אצל כל חיה המוחזקת בשבי מצומצמת מאוד יחסית לזו שבטבע, ומתקיימת בתנאים שונים.
ולמרות הדברים הללו, המחקר פותח צוהר לדיון אתי חשוב בדבר האפשרות שבעתיד יתאפשר לבני האדם לבחור מראש את מין העובר (ולא בעזרת הפריה חיצונית), והאם על החברה להתיר זאת.
לקריאת המחקר המלא