בית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון שלל אמש (שלישי) את תוקפו של חוק שנועד לקבוע כי אזרחי ארה"ב שנולדו בירושלים יירשמו כמי שנולדו בישראל בדרכונם האמריקני. הרכב של שלושה שופטים החליט פה אחד לאשרר את המדיניות הקיימת של מחלקת המדינה האמריקנית, לפיה רק הנשיא יקבע מי ריבון על העיר שנמצאת במחלוקת בין הישראלים לפלסטינים. ארי ונעמי זיבוטופסקי, שבנם מנחם נולד בירושלים ונחשב גם לאזרח ארה"ב, הגישו בשנת 2003 עתירה בדרישה לאכוף חוק שעבר שנה קודם בקונגרס שקבע כי יש להכיר בילידי ירושלים כילידי ישראל. בדרכונו של מנחם העיר ירושלים רשומה כמקום לידתו אך מדינת ישראל אינה מוזכרת.
בממשל האמריקני, הנשיא "מחזיק באופן בלעדי בכוח לקבוע אם להכיר בריבון זר", כתבה השופטת קארן הנדרסון בהחלטה. ההחלטה משפיעה על כ-50 אלף אזרחים אמריקנים שנולדו בירושלים.
מאז הקמת מדינת ישראל נשיאי ארה"ב נמנעו מלהצהיר על עמדתם בנוגע למעמדה של ירושלים, בכוונה להשאיר את הסוגיה לדיונים בהסכמי שלום עתידיים. השגרירות האמריקנית, כמו שגרירויות זרות אחרות בישראל, ממוקמת בתל אביב ולא בעיר הבירה. מחלקת המדינה האחראית על כל הקשור להנפקות דרכונים סירבה לאכוף את החוק מ-2002 בטענה כי הוא מפר את עקרון הפרדת הרשויות בין זו המבצעת לזו המחוקקת.
בני הזוג זיבוטופסקי מתכוונים לפנות לבית המשפט העליון בארה"ב, כדי לקבל את חוות דעתו בנוגע לפסיקה, כך מסר עורך דינם נתן לוין. "ההחלטה מכירה בכך שהבעיה החוקתית שמוצגת בתיק זה היא מהותית ונדרשת החלטה של בית המשפט העליון", מסר לוין בהצהרה.
הוועד היהודי-אמריקני הביע הלילה צער על החלטת בית המשפט. "הקביעה כי החוק אינו חוקתי מצערת, כיוון שהיא מערערת על האיזון הקיים בין כוחו של הקונגרס לזה של הרשות המבצעת", אמר היועץ המשפטי של הארגון היהודי, מארק סטרן. "דרכון אמריקני, לא הסטטוס הנוכחי או העתידי של ירושלים, הוא לב העניין של התיק הנוכחי. אף אחד לא צריך להיות מופתע אם משפחת זיבוטופסקי תפנה לבית המשפט העליון שיבחן את תיקם שוב".
השתתפה בהכנת הידיעה: נטשה מוזגוביה, וושינגטון
לקריאה נוספת:
אובמה ממשיך בקו קודמיו: השגרירות לא תועתק לי-ם