לפני כחצי שנה קיבלתי שיחת טלפון מראש מועצת שוהם, גיל לבנה. גיל ניסה לבדוק, בזהירות המתבקשת, אם אהיה מוכן לתמוך במועמדותו של הרב דוד סתיו לרבנות הראשית. על אף שמעולם לא פגשתי את הרב סתיו, תשובתי הייתה מיידית וחד-משמעית: "אני כאן לשירותך, אני חייל שלך, מה אתה רוצה אעשה". וכל זאת למה?
את הרב סתיו, העומד בראש ארגון רבני צהר, הכרתי בדרך שכל יהודי אמור להכיר את רבו. לא דרך קשר אישי רחוק ולא דרך טובה שעשה לי פעם, אלא דרך תורתו. תורתו שהייתה ברבות השנים גם לאומנתו. במשך שנים קראתי והאזנתי להגיגיו של הרב סתיו על פרשת השבוע. בכל שבוע האזנתי ובכל שבוע הרגשתי שאני הולך ומתאהב. לא ברב סתיו, אלא ביהדות כפי שהיא השתקפה מדבריו.
זוהי היהדות בשיא תפארתה. יהדות מקרבת ולא מרחיקה, מחבקת ולא דוחה, מחכימה ולא מבעירה. זו היהדות שחיפשתי - וזו היהדות שמצאתי. זו היהדות שלאורה אני מרגיש שאני רוצה לחנך את ילדיי ואת נכדיי. זו היהדות שבחסותה אני עורך ברית מילה לצאצאיי, ובר-מצווה וחתונה. לא יהדות של קוצים, אלא יהדות של אהבה.
ומה יקרה אם, חלילה, לא ייבחר?
כעת, כשאני עושה נפשות למועמדותו של הרב סתיו, רבה של שוהם, לתפקיד הרב ראשי האשכנזי, אני חש שאני עושה נפשות לאותה יהדות שהוא מייצג. לא טובה אישית אני עושה לו, אלא טובה לעצמי, טובה למשפחתי, טובה למדינתי.
אם חלילה, תגבר הפוליטיקה הקטנה על המעשה הגדול, והרב סתיו לא ייבחר לרב ראשי, אני צופה המשך ההידרדרות במעמדה של היהדות בקרב מי שאינם דתיים, ואף בקרב המסורתיים שבקרבנו. החילונים שבינינו פשוט יצביעו ברגליים וימשיכו להינשא בהמוניהם במדינות שמעבר לים במקרה הטוב, ויימנעו משאר הטקסים במקרה הפחות טוב. האם זו המדינה היהודית שעליה חלמנו ונלחמנו?
כל חיי הייתי חילוני גאה, ואני עדיין כזה. הקשר הבלתי אמצעי להגותו ולדבריו של הרב דוד סתיו לא עשה אותי יותר דתי או יותר מאמין, אבל הוא בלי שום צל של ספק עשה אותי יותר יהודי. יהודי שיודע טוב יותר מאין הוא בא וגם טוב יותר לאן הוא הולך.
לי אין התלבטות: הרב סתיו ראוי לנו מאוד - השאלה שאני שואל את עצמי היא אם אנחנו ראויים גם לו.
הכותב הוא ראש עיריית רעננה.
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il