משאל עם מקובל במדינות רבות - לא תמיד מחמת החשיבות המיוחדת של הנושא העומד על סדר היום, אלא כביטוי לכך שבשיטה דמוקרטית נתונה לא מסתפקים בהחלטות של המוסדות הנבחרים. משאל עם הוא מימד נוסף, מעניין ולפעמים אף רב חשיבות, בשיטה הדמוקרטית הנהוגה. כך, בשאלות מסוימות מגיעים ישירות אל הציבור ובדרך כלל תהיינה אלה סוגיות שהתשובות להן לא ניתנו באופן ישיר במצעי המפלגות.
בישראל לא קיים מוסד משאל העם. כל ההחלטות הגורליות ביותר המשפיעות על חיינו כאן ועל עתיד המדינה נעשות ברמת הממשלה או הכנסת, והיו אף מקרים שבהם החלטות גורליות, דוגמת יציאה למלחמה, התקבלו ללא הסכמת הממשלה כולה. מבצע קדש ב?1956 יצא לפועל בתוקף חתימתם של לא יותר מארבעה בכירים.
הגיעה השעה לבנות את מוסד משאל העם בישראל, לא בשאלות כמו איסור עישון, אבל בוודאי בשאלות שהן גורליות. ובמוקד הדיונים על עתיד מדינת ישראל ניצבת תמיד שאלת הסכם השלום עם הפלשתינים ושכנינו בארצות ערב.
הסדר עתידי עם הפלשתינים בוודאי יחייב ויתורים מפליגים לדורות ובוודאי גם שינויים בשטחי המדינה. אלה הן שאלות נוקבות ומרכזיות שאין בהן אחידות דעים וחשוב מאוד שרצון העם האמיתי ישתקף בהן במלואו. בנושאים אלה אין לסמוך רק על המוסדות הנבחרים, שכן לא חסרות דוגמאות היסטוריות לכך שממשלות פועלות בניגוד להבטחות שהן נתנו במצען לציבור הבוחרים קודם שנבחרו למוסדות השלטון. הסכם השלום עם מצרים הוא דוגמה חותכת להסכם שנעשה בניגוד למצע גח"ל, קודם שנעשה הסכם שלום.
כשהציבור נותן את אמונו במפלגה הוא לא רק נותן את אמונו באדם, אלא גם בתפיסות העולם ובעמדות שאותן מחדדות המפלגות קודם מועד הבחירות. נושאים כה מרכזיים, למשל, ויתור על שטחים או העברת תושבים לשלטון של מדינה זרה, מוטב שיוכרעו בהכרעה דמוקרטית נקייה וישרה על ידי הציבור כולו.
לצד זאת, יש לזכור כי משאל עם לא יכול להתבצע בתוקף החלטת ממשלה בלבד. הוא חייב להתבצע במסגרת של חוק מוגדר שכן עולה שאלה של מקור הסמכות להכריז על משאל עם. אפילו להצגת הנושא ולדרך ניסוח השאלה עשויה להיות חשיבות רבה.
גם הקביעה מיהם בעלי זכות ההצבעה במשאל עם חייבת לבוא לידי ביטוי מפורש בחוק וכן סמכויות הפיקוח, תקפותו של משאל עם, תוצאותיו וגם כוח ההכרעה שטמון בו.
ייסוד משאל העם בישראל נותן כיוון ברור לדרך ההכרעה הרצויה ביותר שאי אפשר לפקפק בלגיטימיות שלה, מול פערי השקפות עמוקים המפלגים את האוכלוסייה. הצבעת הציבור היא תמיד עניינית וחופשית משיקולים פנים מפלגתיים. גם ממשלה המנהלת משא ומתן על הסכם שלום עתידי תהיה מושפעת בעיצוב תנאי ההסכם מהידיעה כי התקפות של ההסכם מותנית בהסכמת הציבור.