פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך השתכנע אבו מאזן להסכים לחידוש השיחות

      יו"ר הרשות צפה את הביקורות נגד הסכמתו לחדש את המשא ומתן, גם מכיוון הארגונים האיסלאמיים וגם מכיוון שותפיו הפוליטיים. ועדיין, הוא העדיף לא לשאת באחריות הכשלת המו"מ

      הסכמת הרשות הפלסטינית לחזור לשולחן המשא ומתן עם ישראל גררה כצפוי גל סוער של תגובות. כמעט כמו בתסריט ידוע מראש, הארגונים האיסלאמיים ובראשם חמאס, מיהרו לגנות את החלטתו של יו"ר הרשות אבו מאזן לחזור לשיחות. אך התגובה היחסית מפתיעה שייכת לאיש שכמעט ונעלם מהמפה הפוליטית הפלסטינית, מוחמד דחלאן.

      זה האחרון, מראשי פתח בעבר, גזר על עצמו שתיקה בשנים האחרונות בכל הקשור לרשות ולאבו מאזן. לפני כשנתיים, סולק מהשטחים לאחר שאבו מאזן חשד בו כי הוא מארגן מעין הפיכת חצר נגדו. מאז, הוא מתגורר באיחוד האמירויות, שם הפך לאחד האישים הקרובים ביותר למשפחת המלוכה. מעמדו כאיש עסקים התחזק בשנים האחרונות והוא המשיך לצבור נכסים רבים וכסף רב.

      וכך, דחלאן, שסומן כאויב מספר אחת של אבו מאזן, הבין כי ניצבת לפניו הזדמנות יוצאת דופן להביך את יו"ר הרשות, בעיקר לנוכח הכעס הרב שהצטבר בקרב הנהגת אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין) ופתח כלפי אבו מאזן. "זו התאבדות מדינית", כתב דחלאן בדברים שפורסמו מטעמו. "ההסכמה הפרטית של עבאס נבעה מהיכנעות ללחץ בינלאומי ומהווה הטעייה של בני עמנו הפלסטינים".

      ההכרזה של נתניהו שהפכה את עמדת אש"ף

      ניתן אולי להבין את האמירות הללו של דחלאן על רקע האיבה האישית הגלויה בין שני האישים. אולם התוכן של הדברים אינו נשמע מפיו בלבד. ב-48 השעות האחרונות, רבים מבכירי אש"ף ואפילו פתח, יוצאים נגד ההסכמה המפתיעה של אבו מאזן לחדש את השיחות. זאת, בין היתר, לנוכח מה שמתפרש כניסיון של אבו מאזן להתעלם מעמדת הנהגת אש"ף מיום חמישי אחר הצהריים שפסלה את האפשרות של חזרה למשא ומתן ללא מכתב אמריקני רשמי לשני הצדדים שיגדיר את מסגרת המשא ומתן לפי גבולות 1967.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את פניו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן במעונו בירושלים ספטמבר 2010 (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשום)
      נתניהו ואבו מאזן (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      מכתב כזה יצא ככל הנראה רק לצד הפלסטיני, אך לא לצד הישראלי. גם לא כל התחייבות אחרת בכתב מצד ארצות הברית, לפחות בדבר הקפאת הבנייה בהתנחלויות. בכירים בפתח סיפרו בשיחה עם וואלה! חדשות כי ביום חמישי בשעות הצהריים, הצליח אבו מאזן לקבל את תמיכתה של הוועדה המרכזית של פתח בדבר חידוש השיחות. כמעט כל משתתפי הפגישה הסכימו לעמדת אבו מאזן, מלבד שניים: תאופיק טיראווי ועות'מאן אבו ע'רביה.

      לאחר מכן, התכנס הוועד הפועל של אש"ף, שבו יושבים נציגי הפלגים הפלסטיניים. דקות בלבד לפני תחילת הפגישה הגיעה ההודעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפיה ישראל לא תסכים שהשיחות ייערכו על בסיס גבולות 1967, בניגוד לעמדה שהוצגה בישיבת הוועדה המרכזית של פתח כי ארצות הברית תכפה על ישראל לעשות זאת. הדברים הללו עוררו תרעומת רבה בקרב נציגי שלל הארגונים שבאה לידי ביטוי בהחלטה בסוף הישיבה. גם היום פרסמו החזית העממית ו"מפלגת העם", שניים מהארגונים החברים באש"ף, הודעה ששוללת את החזרה לשולחן המשא ומתן ומכנה את ההחלטה "טעות".

      אבו מאזן צפה מן הסתם גם את הביקורת הזו. נראה שההערכה שלו ביום שישי אחר הצהריים, כשהסכים להצעה של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי להסתפק במכתב לצד הפלסטיני בלבד, הייתה שעדיף לו להסתכן בכמה הצהרות עוינות כלפיו מבית מאשר שיואשם בהכשלת המשא ומתן והסיוע האמריקני ייפסק. מה גם שהוא ידע שישראל מסכימה לשחרורם של עשרות אסירים ותיקים שנחשבים לסמלים בעיני הציבור הפלסטיני. המשוואה, מבחינתו, במקרה שכזה ברורה למדי: כאשר ישראל תתחיל לשחרר את ראשוני האסירים הוותיקים, ככל הנראה כבר בתוך כשבועיים (מיד בסיום חודש הרמדאן לרגל עיד אל-פיטר), דבריהם של דחלאן והאחרים ייבלעו בתוך צהלות השמחה של משפחות האסירים המשוחררים.

      עוד בנושא חידוש תהליך השלום
      נתניהו: נביא הסכם עתידי עם הפלסטינים למשאל עם
      פרשנות: שתיקה שמסתירה התחייבויות בחדר סגור
      בישראל בירכו: חידוש המו”מ - הזדמנות שאסור להחמיץ