הצלחתו של ג'ון קרי לחדש את המו"מ מוכיחה שוב את יכולתה של המעצמה היחידה בעולם לפעול, כשהיא רוצה. ההצלחה מרגשת וחשובה, אך היא גם מדגישה את גרירת הרגליים של ממשל אובאמה. כרגיל, נעשה המהלך המזרח?תיכוני לקראת סיום תקופת הכהונה השנייה של הנשיא, וכשהאופק מתקרב, מרחב התמרון מצטמצם. ראו קלינטון ב?2000, ראו בוש ב?2008.
ההחלטה לפתוח את השיחות בדרג לבני?עריקאת היא מהלך נכון. פיסגת מנהיגים אין בה כדי לקיים את התהליך, היא התקיימה כבר פעמים אחדות בחמש השנים האחרונות ולא הביאה שום התקדמות. עדיף שתיעשה עבודה אינטנסיבית בין הצדדים, ושרק על בסיס שורת הסכמות תתקיים פגישת נתניהו?עבאס כדי לברך על המוגמר. המנהיגים לא נועדו לקיים מו"מ ביניהם אלא לגבות זאת. ראו קמפ דיוויד 2000 או שיחות אולמרט?עבאס ב?2008.
מי שתעמוד בראש המשלחת הישראלית תהיה לבני. היתרון הגדול שלה הוא היכרותה עם הנושאים הנדונים ועם הנושאים ונותנים בצד הפלשתיני, ואמונתה העמוקה בכך שהשלום הוא אינטרס לאומי ישראלי עליון. חסרונה הוא שאינה אשת אמונו של רה"מ. הפלשתינים מודעים לכך, האמריקנים מודעים לכך, והיא תצטרך לקיים שני משאים ומתנים: מול הפלשתינים ומול נתניהו. יכולתה לנווט את המהלך מול נתניהו תכריע את הצלחתה במו"מ מול עריקאת. ראו יחסי פרס?רבין במהלכים המדיניים שבין 1992 ל?1995.
קיום שיחות במקום סגור בוושינגטון, ללא אירועים פומביים ומסיבות עיתונאים יומיות ועקרות, הוא נכון. גם הקירבה למחלקת המדינה ולבית הלבן עשויה לסייע ברגעי משבר. אבל כשמדובר בוושינגטון מדובר ב"סבבים", כלומר - נסיעות מדי שבועות אחדים למשך ימים אחדים, שיבה הביתה להתייעצויות, ושוב נסיעה לוושינגטון. זהו מהלך מסורבל, ושנה חולפת מהר. עם החגים שלהם והחגים שלנו, ובלי ימי שישי, שבת וראשון - מדובר בתקופה קצרה, שהנסיעות יקצרו אותה עוד יותר. הזמן ממלא תפקיד מרכזי בכל מו"מ. צריך להביא זאת בחשבון ולקיים שיחות במשך רוב הזמן, כשהנסיעות הביתה נעשות רק בצומתי החלטות. זה יחייב את לבני להקים מייד מינהלת שלום, לגייס אנשי מקצוע ולהתמסר אך ורק למו"מ. היא לא תוכל להיות שרת משפטים במשרה מלאה ותצטרך למצוא דרך להעביר את האחריות.
איש לא ישמח יותר ממני אם יהיה אפשר להגיע בשיחות אלו להסדר קבע. זו האופציה העדיפה. אבל קרי חייב להיערך לאופציה האחרת: התקדים שיצר בהצגת העמדה האמריקנית באשר לעקרונות ההסכם יכול לאפשר מו"מ על הקמת מדינה פלשתינית בגבולות זמניים, לקראת מו"מ שיתקיים מאוחר יותר בין שתי המדינות על הסכם קבע. על קרי להבטיח כי השנה הקצרה הזו תסתיים בהסכם מלא או חלקי. ארה"ב תיקח על עצמה אחריות להתפתחויות מסוכנות מאוד במקרה כזה.