איך שלא נסתכל על זה, חידוש המו"מ בין ישראל לפלשתינים הוא, מבחינת ישראל, דבר חיובי. גם לאמריקנים ולפלשתינים אין אופציה טובה יותר. אמנם השחקנים אותם שחקנים מ?2010 (אובאמה, נתניהו ואבו מאזן), הבעיות אותן בעיות, התקוות אותן תקוות. כעת נותר רק לקוות כי השיחות לא יהיו אותן שיחות. הסכם קבע כל כך רחוק, אבל ההישג הגדול הוא שנמנע הוואקום המסוכן ונשבר הקיפאון.
בירושלים יכולים להיות מרוצים מכך שהתנאים המוקדמים שדרשו ברמאללה הוסרו. ישראל לא מתחייבת לשוב לגבולות 1967. נתניהו התחייב בנאום בר?אילן ב?2009 ל"שתי מדינות לשני עמים", אך בו בזמן הבהיר כי חזרה לגבולות 67' לא מקובלת על ישראל. זה לא מקובל על ממשלתו, אבל גם לא על הממשלות הקודמות וכנראה גם לא על העתידיות. לפחות בעניין הזה ישראל עדיין מצליחה לשדר מסר אחיד וברור לעולם.
גם התביעה להקפאת ההתנחלות הוסרה. הפלשתינים אמנם הדליפו ל"וול?סטריט ג'ורנל" כי יש הסכמה של נתניהו ל"הקפאה שקטה", אך בל נשכח כי גם לאבו מאזן יש "חישוקאים" (רבים) והוא גם צריך לשדר הישגים, בעיקר כשחמאס נושף בעורפו.
גם הוויתור הפלשתיני על פנייה למוסדות בינלאומיים (האו"ם) הוא בהחלט הישג רציני. עד יום שישי עדיין לחצו ברמאללה להמשיך ולפעול ב"מגרש הביתי" של הפלשתינים, העצרת הכללית בניו יורק. אלא שברמאללה גברה התבונה: בניו יורק הם יכולים לקבל עוד ליטוף. בוושינגטון - מדינה. נתניהו ואבו מאזן חולקים היום אותה בעיה. לשניהם יש בבית אופוזיציה קשוחה שאולי תצליח אפילו לגרום למפגשים ביניהם להיות לבביים. הבעיות בבית עלולות להחריף מבחינת נתניהו עם סוגיית שחרור האסירים. אין ספק כי מדובר בנושא בעייתי מאוד שטומן בחובו מלכודות לא קטנות לרה"מ, שלא רוצה לוותר לטרור. אלא שתקדים גלעד שליט מאפשר לנתניהו להסכים למחוות הטרום מו"מ (או שמא במהלך המו"מ, כפי שאמר השר שטייניץ אתמול), שאמורות אולי כצעד של רצון טוב להחדיר אמון בין הצדדים בשיחות. כי הרי ברור לכל כי להסכם יש מחיר, גם לחידוש המו"מ יש מחיר. וגם לחידוש המו"מ ללא תנאים מוקדמים.
אין ספק שניתן לברך על חידוש המו"מ אחרי שלוש שנים של קיפאון, ובייחוד בימים שבהם המזרח התיכון בוער. האמריקנים עדיין מגלים עניין באזורנו ואף לוקחים אחריות בסכסוך הישראלי?פלשתיני - ורוצים לעזור. אם הפלשתינים חוזרים לשולחן המו"מ, זה לפני הכל בזכות הלחץ האמריקני. הפיתוי של הפלשתינים להישאר בבית היה גדול. גם ברמאללה מבינים כי ואקום בשיחות מחזק את חמאס. גם נתניהו וגם אבו מאזן לוקחים בשיחות הקרובות הימור פוליטי. אובאמה מעריך.