אילו קם חיים נחמן ביאליק מקברו בליל שבת, בשעות בין הערביים, וסר לנמל תל אביב, הוא היה מחייך בסיפוק ומציין לעצמו שיש שכר לעמלו וממשיכים לדרכו - למסורת "עונג שבת" שהגה.
יותר מ?1,000 איש התכנסו אל מול השקיעה לקבלת שבת. במשך שעה וחצי התפללו ושרו, שמעו דרשה על פרשת השבוע בליווי מוסיקלי של נגנים וזמרת נפלאים; שרו טקסטים מתפילת קבלת שבת ותפילת ערבית והתפללו מתוך הזמר העברי החדש.
התפאורה - מושלמת לתפילת האדם: החול והים, רשרוש של המים, ברק השמים, השקיעה המקסימה. שירת העשבים של ר' נחמן מברסלב ונעמי שמר, "הליכה לקיסריה" של חנה סנש ודוד זהבי, ו"לכה דודי" למנגינת "עץ הרימון" של יעקב אורלנד.
רוב הקהל גלוי ראש, אך יש גם חובשי כיפה וגם דתיים אורתודוקסים, שלבטח חשו שלתחושת התעלות כזו קשה מאוד להגיע בבית הכנסת שבו הם מתפללים תדיר. הם חשו שישיבת כל המשפחה יחד ו"הקול באישה" של הזמרת הם מרכיב משמעותי מיצירת אותה תחושת קדושה. והיתה גם קבוצת יהודים מברזיל, ואין כמו אירוע כזה כדי להעמיק את זיקתם לארץ ישראל ולמדינה.
תל?אביבים שבחרו ההתחדשות היהודית
זו השנה השביעית שבחודשי הקיץ מתקיימת בכל ליל שבת קבלת שבת זו בנמל תל אביב. מובילה אותה קהילת "בית תפילה ישראלי" הפועלת כל השנה - בשבתות, בחגים, בשמחות ובאבל - יוצרת ומחדשת תרבות יהודית?ישראלית המשלבת מסורת וחידוש. הציבור נוהר בכל שבת ומתחבר.
לא רק מאות הכיסאות ושורת המחצלות התמלאו במשתתפים, אלא רבים עמדו מסביב, כי לא היה להם מקום ישיבה, וגם עוברים ושבים, רצים ורוכבים, עצרו, השתתפו במשך דקות ארוכות, נטלו חלק בחוויה והמשיכו בדרכם.
קבלות השבת כל כך מנוגדות לדימוי של תל אביב כעיר של חול, כעיר נטולת קדושה, כעיר שהשבת של תושביה היא של עסקים וצריכה, של המשך מירוץ החיים כאילו זהו עוד יום רגיל בשבוע. והנה, המוני התל?אביבים הנוהרים בכל ליל שבת לקבל בקדושה, בדרך המתאימה להם, את שבת המלכה, הם התשובה לדימוי הזה. ההתחדשות היהודית?ישראלית, שקבלת השבת היא אחד מביטוייה היפים, היא התשובה לדימוי של עיר שתרבותה מבטאת ישראליות חפה מיהדות.
נסעתי עם משפחתי לקבלת השבת מביתי בקיבוץ אורטל שבצפון הגולן. באותה שעה שבה החלה קבלת השבת בנמל החלה קבלת השבת הקיבוצית, האינטימית, בחדר האוכל באורטל, כמו בכל ליל שבת בחמש השנים האחרונות. וכך גם בעוד מאות קיבוצים ומושבים, קהילות עירוניות ואזוריות, ומתנ"סים; ביטוי לחיוניות של ההתחדשות היהודית ההולכת ומתעצמת. אלפי מקבלי השבת לא מצאו ולא יכלו למצוא את מקומם בבית הכנסת האורתודוקסי, ובאפשרות בין "דתיות" ו"חילוניות" ברירת המחדל שלהם היתה החילוניות, לעתים חילוניות עקרה.
לקבלת השבת בנמל נהרו המוני תל?אביבים שמאסו בברירה הדיכוטומית הזאת, ובחרו בחלופה של ההתחדשות היהודית, התחברות ליהדותם בדרכם. אני רואה בהתחדשות היהודית את ההתרחשות התרבותית?חברתית החשובה ביותר בישראל בעשרות השנים האחרונות. היא תלך ותתעצם ותעצב את פני התרבות העתידית של ישראל.