אירופה: כשאי אפשר להשפיע, אפשר להפריע

סוריה מתפרקת, מצרים קורסת, איראן מתחמקת, אבל ההתנחלויות הן מקור הבעיה שמונעת מאירופה לישון טוב בלילה.

די מביך לראות כיצד אימפריות עבר גדולות מתחברות להן יחדיו ומגלות שהן היום רק מגדלור של מוסר. כשאין להן יכולת להשפיע, הן בוחרות באופציה השנייה, שהיא להפריע. ליוזמה האמריקנית (קרי) הברוכה, הצטרפה השבוע יוזמה אירופית מכשילה.

תסביך הנחיתות של האירופאים הוא שגרם לחבורת פקידים קטנה בבריסל לנסח מסמך משפטי מורכב, הקובע כי הסכמים עתידיים עם ישראל לא יחולו מעבר לקווי 67'. אירופה עושה בכך סלקציה בין ישראלים. תל?אביבי, מבחינת הנציבות, הוא ישראלי טוב. תושב קרני שומרון הוא ישראלי רע.

המסמך נוסח באגף מזרח תיכון בנציבות על ידי צוות בראשותו של כריסטיאן ברגר, דיפלומט אוסטרי שבמשך שנים היה השליח של האיחוד לשטחים. שם הוא גם למד להיות אובייקטיבי.

ברגר לא מבין כיצד אירופה הגדולה לא מצליחה להשפיע על הסכסוך החשוב ביותר בעולם. הוא בוודאי תוהה כיצד האיחוד, שנותן כל כך הרבה כסף לאזור, לא מקבל דבר בתמורה. "אנחנו רוצים להשפיע ולא לרק לשלם", הוא בוודאי אומר לעצמו. הוא רק שוכח שישראל לא רק מקבלת, אלא גם משלמת תמורת ההשתתפות במחקר ובפרויקטים. הצד האחר הוא שמקבל כסף.

הדו"ח של האיחוד הולך הרבה יותר רחוק מאותה הצהרה של שרי האיחוד מ?2012, שעליה הוא מתבסס. שרי האיחוד קיבלו אז עמדה מאוד אבסטרקטית. ברגר נותן לה תרגום משפטי פרקטי. לא פלא שבכמה בירות אירופיות אתמול לא הבינו על מה המהומה בירושלים.

ביום שני צפוי כינוס של שרי החוץ של האיחוד. מדינות דוגמת צ'כיה, הולנד, גרמניה, בולגריה ורומניה עשויות לתהות אם זה היה צעד חכם במקביל להתרוממות יוזמת קרי. לעומת זאת מדינות כגון שבדיה, בלגיה, אירלנד, אוסטריה וספרד צפויות לברך.

כריסטיאן ברגר החליט לפתור את בעיית הכיבוש. אפשר להציע לו ביום שני להעלות גם את צפון קפריסין הכבושה על ידי הטורקים, וסהרה המערבית שכבושה על ידי מרוקו, נגורנו?קרבאך (אזרבייג'ן) על ידי ארמניה, ורוסיה הגדולה שכובשת את דרום אוסטיה ואת אבחזיה מגאורגיה ואת האיים הקוריליים מיפן, שלא לדבר על ההתנחלות הרוסית הגדולה בין פולין לליטא שנקראת קלינינגרד.

ולא שכחנו את הכיבוש הצבאי הרוסי בחלק של חבל קרליה. וסין כובשת את טיבט ואינדונזיה את מערב פפואה, וארגון המדינות האיסלאמיות שלא מכיר בריבונות ההודית בחבל קשמיר. ולא דיברנו עוד על נושאים שמאוד מעניינים את מדינות האיחוד: איי פוקלנד (בריטניה) בסכסוך עם ארגנטינה, והבעיות בקלדוניה החדשה (צרפת), ובריטניה שמחזיקה את גיברלטר על אדמת ספרד, ותושבי גרינלנד המבקשים להשתחרר סופית מדנמרק, וגם התסכול המרוקני מכך שספרד מחזיקה על אדמתה של מרוקו שתי ערים, סאוטה ומלייה, כאילו מרוקו היתה עדיין ספרדית.

ורק אנחנו מקבלים דו"חות.