פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מקצצים את הקיצוץ: מאיפה יבוא הכסף? המהדורה המלאה

      צביעות אירופאית: מחרימים את ישראל, ובמקביל סוחרים עם אריתראה וסומליה. וגם כל מה שצריך לדעת על קדחת הנילוס, ואיך הלפידומטור הפך את לפיד לבדיחה? צפו במהדורה

      מקצצים את הקיצוץ: מאיפה יבוא הכסף? המהדורה המלאה

      ריכוך משמעותי בגזירות שצפויות להיכלל בתקציב המדינה: שר האוצר, יאיר לפיד, יו"ר ועדת הכספים, ניסן סלומיאנסקי, ויו"ר סיעת יש עתיד, עפר שלח, הגיעו להסכמות לפיהן במקום ההעלאה המתוכננת של 1.5% במס הכנסה לכל מדרגות השכר, תהיה עלייה מדורגת שפרטיה טרם פורסמו. כמו כן, יבוטל המס על משפרי דיור, יבוטל מס הבריאות והביטוח הלאומי שאמור היה להיות מוטל על עקרות הבית, ותצומצם הפגיעה בקצבאות הילדים. המשמעות התקציבית של ביטול הגזירות נאמדת בכשני מיליארד שקלים.

      בנוסף, לפיד נאלץ להתגמש ולוותר גם על קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות כתנאי להנחה בארנונה. מדובר בסעיף שמשמעותו התקציבית היא 124 מיליון שקלים. בסביבת לפיד אמרו בתגובה להקלות: "נשמרו המסגרת התקציבית ויעד הגרעון, ירדה תקרת ההוצאה".

      במסגרת החלת הדירוג במס ההכנסה, יועלה המס בצורה חדה יותר לבעלי הכנסה גבוהה. על פי ההצעה שתאושר בוועדה, לאדם עם הכנסה של עד 14 אלף שקלים בחודש יועלה המס בשיעור של 1% (כפי שהוצע בתחילה. השכר הממוצע במשק עומד על 9,100 שקלים בחודש); עובדים המשתכרים בין 14 ל-22 אלף שקלים ייאלצו להתמודד עם עלייה של 1.5% במס ההכנסה; ואילו המשתכרים למעלה מ-22 אלף שקלים החודש ייאלצו לשלם עוד 2% מס הכנסה.

      הקלה צפויה נוספת היא ביטול המס על משפרי הדיור. משפרי הדיור הם אלה שבבעלותם דירה ואש רוכשים דירה נוספת בכוונה למכור את הראשונה בתקופה קצובה, ולא לשם השקעה. על פי תכנית הגזירות המקורית, צפוי היה להיות מוטל מס של 3.5%. על עקרות הבית אמור היה להיות מוטל מס בסך 2,000 שקלים בשנה - גם הוא יבוטל.

      בגזרת קצבאות הילדים הוחלט כי הקצבה על כל ילד תעמוד על 140 שקלים בחודש. ההחלטה נוגעת לילדים שנולדו אחרי שנת 2003, ילדים שנולדו לפני כן יתוקצבו לפי שיעור הקצבה המקורי והגבוה יותר. בסך הכול, מעריכים באוצר, כל הגזרות שרוככו יפנו כ-815 שקלים למשפחה עם שני ילדים בשנה.

      תכנית הגזירות, שבאמצעותה אמור היה להיסגר חלק מגירעון המדינה בסך כ-40 מיליארד שקלים, צפויה להיות מאושרת במסגרת חוק התקציב בעוד כשבועיים. למרות ההקלות הצפויות, עדיין ישנם כמה סעיפים שיכבידו את העול הכלכלי על מעמד הביניים – בהם העלאת מס הערך המוסף (מע"מ) בשיעור של 1%.

      כדי למצוא פתרון תקציבי, תופחת התוספת התקציבית שיועדה למשרד החינוך בגובה של חצי מיליארד שקלים – 9 מיליארד שקלים במקום 9.5 מיליארד שקלים. כמו כן, משרד התחבורה ויתר על תוספת תקציבית של חצי מיליארד שקלים – כך שביטול שתי התוספות הללו משמעותו חסכון של מיליארד שקלים.

      עוד כחלק ממאמצי הממשלה לגייס עוד כספים כדי לממן את ריכוך הגזרות, יועלה חוק עידוד השקעות הון באופן שונה במרכז ובפריפריה: המס יעלה מ-5% ל-9% במפעלים בפריפריה ומ-10% ל-16% למפעלים במרכז הארץ. החוק נועד לעודד השקעה בתעשייה בישראל, והוא מקנה למפעל תעשייתי אפשרות לקבל מענקים מהמדינה.

      כמו כן, שר האוצר יחתום על צו שיעלה את מס הרכישה על קרקע ב-1%, מ-5% ל-6%. רוכשי קרקע עליה תיבנה בנייה רוויה בתוך שלוש שנים יקבלו החזר על העלאת המס ותועמק הגבייה ב"הון השחור" שמעריכים ביש עתיד כי תכניס מיליארד שקלים.

      בדיון בנושא בוועדת הכספים, אמר ח"כ סלומיאנסקי כי מדובר בהישג חסר תקדים נוכח כוונות האוצר להטיל גזירות קשות על כלל הציבור, כולל מעמד הביניים והשכבות החלשות. "עתה, יחד עם האוצר, נבחן דרכים לתקן את שדורש תיקון, לסגור את הגירעון ולעמוד ביעדים הפיסקאליים. הכול על מנת לשמור על היציבות והאיתנות הפיננסית של המשק, תוך דאגה לכלל הציבור", אמר.

      ביום ראשון השבוע התגלה סימן ראשון להקלות בגזירות החדשות לאחר ששר האוצר הורה להקל מעט על אקדמאים ולא לבטל לחלוטין את הטבת המס ממנה נהנו. עד היום, סטודנטים שסיימו את לימודי התואר הראשון נהנו מנקודת זיכוי למשך שלוש שנים, ואילו בוגרי תואר שני נהנו מחצי נקודת זיכוי למשך שנתיים. במסגרת הגזרות החדשות, אמורה הייתה ההטבה להתבטל לגמרי, אך נראה שהאוצר החליט להתגמש מעט עם האקדמאים. על פי הדיווח השבוע, ההטבה תמשיך לעמוד לבוגרי תואר ראשון ושני בשנתם הראשונה לאחר סיום התואר. בוגרי תואר ראשון יקבלו בשנה זו נקודת זיכוי ובוגרי תואר שני יקבלו חצי נקודה, כפי שקורה היום.

      היום במהדורה:

      ועדת הכספים מחליטה בצעד דרמטי לצמצם את הגזירות הכלכליות: המס על משפרי הדיור יבוטל, וכן המס על עקרות הבית. גזירות נוספות ירוככו. מאיפה יבוא הכסף כדי לצמצם את הגירעון ולמנוע משבר כלכלי?

      החרם האירופי על ישראל: ההודעה האירופית עתידה להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה בשטחים. בדקנו על אילו מדינות חשוכות האיחוד האירופי לא מטיל חרם?

      הקיץ כאן, היתושים אוכלים אתכם, וסכנת קדחת הנילוס רובצת מעל כולנו. התקופות של הקיץ ותחילת הסתיו הן שיא פעילות הנגיף בארץ. אספנו את כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להתגונן מקדחת הנילוס המערבי. באילו צעדי מניעה אפשר לנקוט ומה עושים במקרה של הדבקה?

      ביממה האחרונה הפך הלפידומטור, מחולל הסטטוסטים של יאיר לפיד, לוויראלי ברשת. האם האתר מסמן את הפיכתו של שר האוצר לפוליטיקאי הכי נלעג? שיר נוסצקי חושבת שפוליטיקאים יכולים להתמודד עם הרבה מאוד ביקורת ומחאה, אבל כשזה מגיע לזלזול מתחילה הבעיה האמיתית שלהם.

      התחזית: היום ירידה קלה בטמפרטורות, שתמשך גם מחר. שימו לב הים מסוכן לרחצה.