וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מצרים: מכשול השיטה הנשיאותית

יוסי ביילין

17.7.2013 / 8:22

משבר השלטוני במצרים עמוק מאוד. הוא מעלה על פני השטח שסעים הנחשפים לאחר שנים רבות של משטר סמכותי שהצליח לייצר אחדות, לכאורה, על ידי איום בשימוש בכוח או על ידי מימוש האיום. כך התפרקה יוגוסלביה אחרי טיטו, כך התפרקה בריה"מ לאחר השלטון הקומוניסטי. השכנה הערבית הגדולה שלנו מוצאת עצמה קרועה בין התנועות האיסלאמיות לבין הקבוצות החילוניות, ובכל מחנה קיימים קרעים שאינם ניתנים, לכאורה, לאיחוי. תמיכת התנועה הסלאפית בהדחת מורסי היא ביטוי מפתיע לכך.

ביישוב היהודי שקדם להקמת המדינה, ואשר מוסדותיו עוצבו עם ראשיתו של המנדט הבריטי, היה ריבוי תנועות פוליטיות שייצגו תפיסות עולם קוטביות: שוללי הקמתה של מדינה יהודית (החרדים וגורמי שמאל בקצה המפה), תנועות העבודה, תנועות ימין ששללו את הסולידריות המעמדית וייחסו ללאומיות את העדיפות הראשונה ועוד מפלגות שחלקו על זולתן באורח מהותי או באורח מהותי הרבה פחות, אך עם פאתוס ועוינות שלא ביישו אויבים בנפש.

בחברה שבה לא היתה אפשרות להשתמש בסנקציות, הדרך החכמה ביותר היתה לאפשר ייצוג לכל אחת מן הקבוצות הללו, להביא לידי ביטוי גם את התנועות הקטנות, ולהוביל את הנבחרים להקים קואליציה שתזכה לרוב חברי הגוף הבוחר ("אסיפת הנבחרים" שנבחרה לראשונה ב?1920 ואשר הלכה בעקבות הקונגרס הציוני, שהתאפיין, גם הוא, בשיטה היחסית).

היו הרבה טענות כלפי השיטה היחסית, בעיקר על כך שהייצוג המדויק בא על חשבון המשילות, ולאחר כמה ניסיונות לשנותה חזרנו בסופו של דבר אל השיטה המדגישה את הייצוג, והמעניקה, בכך, לגיטימציה רחבה לשלטון הנבחר.

שיטה שבה הנשיא ממלא תפקיד סמלי, ראש הממשלה חזק, בממשלה יושבים נציגי מפלגות מתחרות ומרכיבים קואליציה, ואילו בפרלמנט מקבלת גם האופוזיציה ביטוי משמעותי, היא הדרך היחידה שלא להדיר מן המשחק הפוליטי המצרי את התנועות החילוניות או את התנועות האיסלאמיות. ללא שינוי השיטה עלולה הדחת מורסי להפוך לתקדים שבו שום שלטון נבחר לא יזכה ללגיטימציה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully