בסתיו 2008 הופיע בארץ פול מקרטני, ומעריצי הביטלס, צעירים כמבוגרים שטפו את הרחובות. מי האמין שבזמן שמקרטני שר "שהאנשים יוותרו על שירי אהבה מטופשים", ישב שר הפנים מאיר שטרית (אז קדימה, היום התנועה), וחשב שנוותר על דברים מטופשים קצת פחות - הפרטיות, הביטחון האישי שלנו, והאופי הדמוקרטי של החברה שבה אנחנו חיים. כן, המאגר הביומטרי, הולך לפגוע בכל הדברים האלה. וזה עוד לפני ששמעתם כמה כסף נצטרך לשלם בשביל לממן אותו.
כשמדברים נגד המאגר הביומטרי, לרוב מצפים לשמוע תסריטי אימה על אפוקליפסה דיסטופית של מדינת משטרה. זה אמנם מפחיד, לחשוב שלמשטרה יהיה כוח כזה נגד האזרח הפשוט, במיוחד כשאנו שומעים יותר ויותר על אלימות משטרתית בלתי מוצדקת. זה אמנם מרתיע, לנסות לדמיין חברה דמוקרטית במדינה שבה הנתונים הביומטריים של כל אחד מאיתנו שמורים אצל השלטון, ואצל כל מי שהצליח לפרוץ למאגר שלו. אבל לא צריך ללכת כל כך רחוק. המאגר הביומטרי, שמוצג לציבור כקדמה טכנולוגית, הוא רעיון סטליניסטי מיושן שמתאים למציאות של האלף הקודם.
לא סתם מומחי טכנולוגיה, פרופסורים מהשורה הראשונה, נבחרי ציבור כדוגמת מיקי איתן ונוספים היו מהמתנגדים אליו. והתומכים? מקורבים, פקידונים ממשרד הפנים, ואוסף של בירוקרטים בלתי נלאים. המאגר הביומטרי מנע בחמש השנים האחרונות התקדמות לתעודות זהות חכמות, בטוחות וזולות, ובמשרד הפנים מתכוונים שהוא ימשיך לתקוע טריז בביטחון ובקדמה שלנו. וזה מה שגדעון סער לא רוצה שתדעו.
האח הגדול לא ישמור על ביטחוננו
מאז 2008 עבר הרבה מאוד זמן. הרבה מאוד "ברווזים" שהיו בחוק הראשוני (כמו שנת מאסר לכל מי שיתנגד למאגר) נדחו או הועלמו. אבל המהות נשארה, המהות שקובעת כי ישראל תהיה המדינה המערבית והדמוקרטית היחידה בה יופעל מאגר ביומטרי בכפייה לכלל האוכלוסייה. במשך חמש השנים האחרונות עיכב המאגר הביומטרי את השינוי המיוחל לתעודות זהות חכמות ובטוחות. המאגר הביומטרי, שמשרד הפנים סיפר לנו שאמור להגן עלינו, הוא זה שמנע מהמדינה להתקדם כשאר המדינות בעולם לתעודות זהות חכמות-ללא מאגר.
מה ההבדל אתם שואלים? קיומו של מאגר ביומטרי הוא כמו שיחייבו אתכם לבחור סיסמא אחת לכל חשבון, סיסמא שבחיים לא תוכלו להחליף או לשנות, ואז יכריחו אתכם לשמור אותה ביחד עם כל הסיסמאות של כל האזרחים במדינה. את מאגר הסיסמאות הענק הזה, המאגר הביומטרי עם הפרטים הכי אישיים שלנו, יתפעלו בין היתר עובדי חברה חיצונית. כי אחרי שחותמים על צ'ק של כמיליארד שקלים (!) עבור המאגר, לפי חלק מההערכות, נשאר בקושי עודף למי שאמור להפעיל אותו. זאת לא סתם פרצה שקוראת לגנב, זאת אם כל הפרצות שקוראת לכל הגנבים. בקצרה, כשאנחנו בוחרים להנפיק תעודת זהות חכמה, ושומרים פרטים ביומטריים על השבב שלה, אנחנו עדיין בטוחים. כשאנחנו מוסרים אותה לאח הגדול, שלא מצליח לשמור אפילו על עצמו, אנחנו כבר ממש לא.
נחזור ל-מיליארד, בתוספת המיליונים שכבר הושקעו. תעודות הזהות החכמות, שמשרד הפנים ומאיר שטרית עיכבו את השקתן, יעלו הרבה הרבה פחות. ככה זה כשלא צריך לשלם על אבטחה של שבעה מיליון נתונים ביומטריים במקום אחד. כמה כסף לתקציב המדינה אפשר היה לחסוך, וכמה גזרות אפשר היה למנוע, אם משרד הפנים היה חושב פחות על טובתה הכלכלית של HP, ויותר על טובתו של כל אזרח ואזרחית. ואם אתם חושבים שכל הכסף מושקע בשביל הגנה, כדאי שתחשבו שוב. 12 מיליון שקל, כ-20 אלף לכל עובד, עברו מהמדינה לעובדי משרד הפנים על מנת לשכנעם להפסיק בעיצומים שדחו את השקת הפיילוט. חשוב לזכור, אין מנעול שאי אפשר לפרוץ, אין סוד שלא יהפוך לפומבי. תשאלו את ארה"ב שהשקיעה מיליארדים בתוכנית סודית לריגול על אזרחים, שהודלפה על ידי אדם פשוט, תשאלו את המשטרה איך בני סלע הצליח לברוח תחת אבטחה צמודה, ועדיף שתשאלו פשוט את משרד הפנים, איך מרשם האוכלוסין הודלף לרשת ונמצא עכשיו במחשב של כל ילד בן 12.
בסופו של יום, בשל ההתעקשות של משרד הפנים לפעול כמדינה טוטליטרית, שמעוניינת לאסוף כל מידע על אזרחיה, ולכרוך את השינוי בתעודת הזהות עם החלת מאגר ביומטרי, התמהמהנו בהשקת תעודות זהות חכמות ומוגנות. על מזבח המאגר המסוכן והיקר, הקרבנו את האופציה הזולה, הדמוקרטית והבטוחה לאזרחים. עוד כמה זמן נמשיך להקריב על המזבח הרצוץ הזה?
אמנון ברונפלד שטיין הוא מהפעילים נגד המאגר הביומטרי, מפעיל האתר no2bio ודף הפייסבוק "האצבע שלא תכנס למאגר הביומטרי".
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il