כתובת מימי דוד המלך נמצאה על חרס ליד הר הבית

בחפירות ליד הכותל הדרומי של הר הבית נמצא כד חרס המתוארך למאה העשירית לפני הספירה. לדברי החוקרים, מדובר בכתובת העתיקה ביותר שנמצאה באזור. ומה כתוב? לא ברור

יאיר אלטמן
10/07/2013

כתובת בשפה הכנענית העתיקה, מימי דוד המלך, נמצאה על כד חרס בחפירות ליד הכותל המערבי בירושלים. מדובר בכתובת העתיקה ביותר, מתקופת תחילת ההתיישבות היהודית בעיר, לפני כ-3,000 שנים. אמנם קיים עדיין ויכוח לגבי השפה בה היא כתובה – כנענית או יבוסית, אך החוקרים, שבחנו את הממצא מאז חודש דצמבר, אז נחשף בחפירות, טוענים כי הכתובת מקדימה ב-250 שנים את הכתובת העתיקה ביותר שנמצאה עד כה – "כתובת השילוח" מימי המלך חזקיהו המתוארכת למאה השמינית לפני הספירה.

הכתובת כתובה משמאל לימין וניתן לקרוא את האותיות: מ', ק' (או אולי ר'), פ', ח', נ', אות שבורה אחת - אולי ל', ו האות נ'. האותיות הנן בגודל של כ-2.5 סנטימטרים, ולמרות שלא ניתן להבין את הכתוב, החוקרים מעריכים כי היא מציינת את שם בעל הקנקן, המען ממנו בא או אליו יועד, או שאולי הכתובת מעידה על תכולתו של הקנקן. כיוון שהכתובת איננה בעברית, ייתכן שהיא נכתבה על ידי אחד מתושביה הלא-ישראלים של ירושלים - אולי יבוסי, שהיוו חלק מאוכלוסיית העיר בימי דוד ושלמה.

עוד בוואלה!

עד כמה חשובה התדמית להצלחה האישית?

מערכת וואלה! בשיתוף מאיה נוטקוביץ'
דיפולט. דיפולט, מערכת וואלה!
שפת כד החרס(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

הכד נמצא בחפירות שנערכו בשטח הגן הלאומי הסובב את חומות העיר העתיקה, באזור הכותל הדרומי של מתחם הר הבית. הכתובת חרותה על כתף של קנקן חרס גדול (המכונה פיטס) והיא מתוארכת למאה העשירית לפני הספירה. הכתובת נחרתה סמוך לשפת הקנקן, שרק שבר ממנו התגלה, יחד עם שברים של עוד שישה קנקנים גדולים מאותו הסוג.

השברים התגלו בתוך שקע בסלע, ושימשו לטענת החוקרים כמילוי מייצב מתחת לרצפה השנייה בתוך מבנה גדול ההולך ונחשף בחפירות. סוג זה של קנקן, המתוארך למאות התשיעית והעשירית לפני הספירה, והוא היה בשימוש בממלכת ישראל. מבחינת הרכב הטין של הכד, קיים דמיון בין כל הקנקנים שהתגלו יחד עם הקנקן נושא הכתובת, וכולם מתייחסים למקור בהר המרכזי, ככל הנראה בקרבת ירושלים. בצורתו יורש הקנקן הזה את הקנקן הגדול (הפיטס) מטיפוס "שפת הצווארון" האופייני לתקופה הכנענית המאוחרת.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מנהלת את החפירות, ד"ר איילת מזר(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

לדברי אחד החוקרים, פרופ' שמואל אחיטוב, הכתובת אינה שלמה ויתכן שהייתה חרוטה על כל שפת הקנקן, בעוד החלק של הכתובת שהתגלה הוא למעשה רק סיומה של הכתובת ואות אחת מתחילת הכתובת. "הכתב אינו עברי או פיניקי אלא יותר דומה למה שמכונה כתב פרוטו-כנעני, דהיינו הכתב הכנעני שהיה קיים בארץ במחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה, קודם להתחזקות השלטון הישראלי והכתב העברי, במהלך המאה העשירית לפני הספירה", הסביר פרופ' אחיטוב.

החפירות נערכות בהנהלת ד"ר איילת מזר, מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים. רשות העתיקות מכשירה את אתר החפירות כגן ארכיאולוגי פתוח לקהל. פרסום הממצא הנדיר התאפשר לאחר שהושלם מחקר ראשוני על ידי החופרת, על ידי פרופ' שמואל אחיטוב מאוניברסיטת בן גוריון, ועל ידי ד"ר דוד בן שלמה מן האוניברסיטה העברית, שחקר את הרכב החומרים של החרס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully