סיבוב נוסף ל"חוק העמותות": בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הוקפאה בכנסת הקודמת הצעת חוק שביקש להגביל תרומות ממדינות זרות לעמותות השמאל הפועלות בארץ. כעת מבקשים ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) ורוברט אילטוב (הליכוד ביתנו) להעלות מחדש הצעה דומה.
על פי הצעת החוק, שהוגשה אתמול (שלישי) למזכירות הכנסת, ייאסר על עמותות לקבל תרומה העולה על 20 אלף שקל מישות מדינית זרה, אם בין מטרותיה המוצהרות: קריאה להעמיד לדין חיילי צה"ל, קריאה לחרם, משיכת השקעות או סנקציות על ישראל או על אזרחיה, תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב נגד ישראל, הסתה לגזענות או שלילת קיומה של ישראל כיהודית ודמוקרטית.
בין השאר אמרה אתמול ח"כ שקד: "לא ייתכן שמדינת ישראל תאפשר מעורבות בלתי מוגבלת של מדינות זרות אשר משפיעות על אופייה וערכיה. הדמוקרטיה הישראלית נמצאת תחת מתקפה כפולה. כספים זרים מעוותים את כוחו ורצונו של הבוחר הישראלי ונותנים למיעוט קיצוני יכולת ביטוי גדולה מלרוב הציבור הישראלי". לדברי שקד, "מיעוט קיצוני זה מסכן את מדינת ישראל ומשמש כראש החץ העולמי לדה-לגיטימציה של ישראל. החוק חשוב זה יעזור בצורה דרמטית להיאבק בתופעת זו ולשים גבול בפני מדינות זרות להתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל".
היוזם השני של ההצעה, ח"כ רוברט אילטוב, הוסיף: "ישנן עמותות שמנצלות לרעה את מהמעמד הציבורי שלהן, ופועלות נגד מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית. עמותות אלו חותרות לפירוק יסודות המדינה ופועלות ליצירת תדמית שווא, שלילית ולא אובייקטיבית בזירה הבינלאומית. לכן יש צורך לצמצם את יכולתן להשחיר את פני מדינת ישראל".
הצעת החוק צפויה לאתגר את נתניהו
ההצעה צפויה לאתגר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וליצור חיכוכים בתוך הקואליציה, ואולם, סיכוייה לעבור נראים נמוכים, במיוחד בהתחשב בחוות הדעת המשפטית שכתב בעניין היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. בדצמבר 2011 פרסם וינשטיין חוות דעת ובה כתב כי "חוק העמותות לוקה בפגם של אי חוקתיות".
במכתב ששלח אז לנתניהו, בעקבות הצעות של חברי כנסת מהליכוד וישראל ביתנו, כתב וינשטיין: "הצעות החוק פוגעות פגיעה קשה בשורה של זכויות חוקתיות ובהן חופש הביטוי, חופש ההתאגדות והזכות לשוויון. במקום לאפשר שיח פתוח ו'שוק רעיונות' יעיל, הן מבקשות לחסום את הביטוי. הן מציבות את ישראל בשורה אחת עם מדינות בודדות שנקטו מהלך דומה, שספק אם ראוי שמדינת ישראל תתקנא במשטר הנהוג בהן ותנהג כמותן. אכן, פעילות ארגוני זכויות האדם בישראל אינה עולה בקנה אחד עם עמדות ממשלת ישראל, אולם מדובר בקול חשוב שאין להשתיקו".
בעקבות חוות הדעת הורה נתניהו, לשר המשפטים דאז, יעקב נאמן, להקפיא את החוק. נוסף לחוות הדעת של וינשטיין, יש לציין כי להצעה יהיה קושי להתקדם גם בשל עמדתה של שרת המשפטים, ציפי לבני, שתקפה אז בחריפות את החוק כיו"ר מפלגת קדימה. כיום משמשת לבני יו"ר ועדת השרים לחקיקה, ובסמכותה להחליט אילו חוקים יעלו לדיון על מנת לגבש את עמדת הממשלה, ואילו חוקים "ייתקעו" בוועדה.
