חקיקה הקובעת עקרונות באשר למדיניות חוץ היא דבר מוטעה, בדרך כלל: המחוקק אינו יכול לצפות את כל האפשרויות, ולעיתים הוא מונע מן הממשל לעשות את הדבר הנכון, וכובל את ידיו דווקא כשהן צריכות להיות חופשיות. הסיוע האמריקני למצרים הוא דוגמה קלאסית לטעות כזאת: החוק בארצות הברית קובע כי לא יינתן סיוע למדינות שבהן הוחלף השלטון על ידי הצבא. אבל מה קורה כאשר אותו שלטון כושל מגביל את החירות, אינו מסוגל לנהל את המדינה והצבא מתערב כדי להחליפו בממשל זמני עד לבחירות?
העולם, אמנם, מביע דאגה מן הצעד הבלתי שגרתי של הצבא המצרי, אך מברך על תוצאת המהלך ורוצה להבטיח את הצלחתה של הממשלה הזמנית והאזרחית. יהיה זה הזוי אם דווקא אמריקה, שראתה בשלטון האחים המוסלמים במצרים את התגשמות אחד מסיוטיה הגדולים, תמצא את עצמה במצב שבו היא משעה את הסיוע השנתי שלה משום ששלטון זה סולק. יש בידי הנשיא אובמה שתי דרכים עיקריות: האחת היא לנסות ולבחון אם אפשר, מבחינה משפטית, לפרש את החוק כך שהאירועים במצרים לא ייכנסו בהגדרתו. כיוון שמדובר בהפיכה שנעשתה על ידי הצבא, אך לא הביאה את הצבא לשלטון, ייתכן שתהיה הסכמה, גם בקרב המחוקקים, לכך שמקרה זה אינו בגדר ההפיכה הצבאית שאליה התכוון החוק במקור. אם לא - יהיה על אובמה לבקש מן הדמוקרטים בבית הנבחרים לנסות ולשנות את החוק (בהנחה שבמצב הפוליטי הקיים אין סיכוי לבטלו כליל, אפשר להוסיף משפט המעניק לנשיא שיקול דעת במקרים מוגדרים).
התוצאה צריכה להיות כזו שארצות הברית תהיה חופשית להעניק למצרים את הסיוע בסך 1.3 מיליארד דולר, הניתן מאז חתם הנשיא סאדאת על הסכמי קמפ דיוויד. מצרים החילונית צריכה לדעת שארצות הברית אינה עוינת אותה, אלא להפך - רואה בה את הגורם שעשוי להציל את המדינה הגדולה והדוויה הזו מן התהום שאליה נקלעה כתוצאה מן החולשה הכלכלית הקשה.
מה שמתרחש בימים אלה במצרים מקשה על מציאת הגדרות מדויקות. נוצרים עכשיו תקדימים פוליטיים בלתי צפויים, כאשר המדינה הערבית הגדולה והחשובה ביותר מגדירה עצמה מחדש, מנסה למצוא עצמה בין דת לחילוניות, בין בולטות צבאית גבוהה לבין בולטות אזרחית מובהקת, בין קשר עם גורמים ערביים שמרנים לבין קשר עם המערב. זהו תהליך כואב, אפילו קטלני בשוליו, שעלול להיות ארוך למדי, ואין לקנא במי שעובר אותו. אין שום דרך לנבא את "סופו" של התהליך, אך יש דרכים להשפיע עליו. החלטה אמריקנית לשלול מן הממשלה החילונית החדשה את הסיוע שניתן לממשל האחים המוסלמים עלולה להיות בעלת השלכות הרסניות על הקשר בין ממשל חילוני וליברלי לבין המערב. זה פשוט לא הגיוני.