בואו נדמיין את ישראל עוד עשר שנים, שנת 2023. במקרה הטוב, המדינה נמצאת באותו מצב שהיא היום: גזענות שעולה לאטה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ממשיך לשמור על סטטוס קוו, לעתים בזמנים טובים יותר שבהם אין צבע אדום ואין זריקות אבנים, ולעתים אלימות פושעת משני הצדדים. ייתכן שמנהיגים נחושים כמו ג'ון קרי כבר לא יבואו יותר לכאן כדי לנסות ולעשות שינוי, מכיוון שנואשו כבר משני הצדדים. זה המקרה הטוב.
במקרה הרע, אנחנו נצא לרחוב ולא נבין מדוע אין סניפי מקדולנדס רק באריאל אלא בכל הארץ; לא נבין איך כל כל הרבה תיירים בחרו להדיר את רגליהם מארץ הקודש, לא נבין מדוע הפלסטינים זועמים ברחובותיהם ומאיימים לפרוץ באלימות, או אולי גרוע מכך, זועקים לשיוויון זכויות וזכות הצבעה במדינת ישראל כי כבר נואשו מהניסיון להגיע לחלוקת הארץ הזו.
נשאלת השאלה, איך לא שמנו לב ב-2013 כי אנחנו במדרון החלקלק הזה, איך יכול להיות שהחזון היהודי-הציוני מתפורר לנו מול העיניים באמתלה של ביטחון לעם היהודי מחד והתיישבות יהודית מאידך. כאשר לבסוף שני אלו כלל לא יתממשו. כיצד היינו כה עיוורים, האם לא התנהגנו ממש כמו המיתוס על בת היענה שבעת סכנה טומנת את ראשה בחול.
מי הקשיב לשומרי הסף
יש שיגידו בעת קריסת המדינה היהודית הדמוקרטית, "אבל לא ידענו, אף אחד לא הזהיר". מעניין לשאול את אלו במה הם צפו בטלוויזיה בערב יום ראשון האחרון, 30 ביוני 2013. כי כנראה שאת אותות האזהרה של הקריסה הם פספסו. באותו יום, שיער הרייטינג של התכנית "האח הגדול" בערוץ 2 עמד על 35.7%, ככל הנראה בעקבות הדחתו של גילי מיילי, מכיוון שנקט באלימות מילולית שסותרת את תקנון התכנית.
אכן, סנסציה משמעותית חינוכית וערכית לצפייה בכל בית בישראל. לעומת זאת, בערוץ הראשון הוקרן באותה עת הפרק האחרון של הסדרה "שומרי הסף". במהלך פרק הסיום הזהירו ראשי השב"כ לשעבר, בזה אחר זה, מפניה הסכנה הקיומית הנשקפת למדינת ישראל במידה ולא תכריע לגבי שתי מדינות לשני עמים וסיום הסכסוך. אולי אם אחוזי הרייטינג של התכנית היו מגיעים ליותר מ-7.8%, אזי אנשים לא היו מופתעים מהתסריט שבו מדינת ישראל מידרדרת, אם לא יישבר הסטטוס-קוו המסוכן שאנו חיים בו היום.
המונח "האח הגדול", שנטבע בספרו של ג'ורג' אורוול "1984" , מבטא מנהיג כל-יכול העומד מעל כל ביקורת, מפקח על חיי האנשים ומנטר אותם באמצעות "משטרת מחשבות". מעניין שדווקא כאשר פורצת לרשות הממלכתית סדרת טלוויזיה כה נועזת המפרקת את התפיסה המקובלת, הממלכתית, בוחר רוב הציבור להמשיך לטמון את ראשו בכללי המשחק של "תכנית מציאות" ולהתעלם מהמציאות עצמה.
אגב, יש הערב (שבת) שידור חוזר. עוד לא מאוחר.
אדוה וילצ'ינסקי היא מנהלת תכנית המנהיגות בתנועת "קול אחד", הפועלת לקידום פתרון שתי המדינות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il