פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סחטנות בחסות בית הדין: "40 אלף שקל או שאין גט"

      בעלה של שחר עזב אותה יומיים אחרי החתונה ומאז היא נחשבת עגונה. כעת הוא דורש תשלום על מנת להעניק לה גט, ובית הדין הרבני מעודד אותה לשלם. "הנשים הופכות לבנות ערובה"

      שחר פוקס היא צעירה בת 19, הנחשבת עגונה מאז שבעלה ברח מהארץ יומיים לאחר חתונתם לפני כשנתיים, בעודה בהריון, והשאיר אותה עם חובות. למרות גילה הצעיר כל כך, היא מבינה היום שבמדינת ישראל של 2013, בחסות בתי הדין הרבניים, היא תאלץ לקנות את הגט שלה בכסף. לאחרונה נוצר קשר עם בעלה הנמלט, אשר דורש כעת תשלום של 40 אלף שקלים עבור הגט המיוחל, ובית הדין נותן לכך יד, ואומר לה שאם היא רוצה להתחיל את חייה מחדש ולהשתחרר, עליה לשלם את הסכום. אף שביטול נישואים (הפקעת קידושין) הוא הליך המוכר בהלכה, בתי הדין לא מוכנים להשתמש בכלי זה, וגורלה של שחר דומה לזה של מאות הנשים הנאלצות מדי שנה להחליט אם לקנות את חירותן בכסף, או להישאר כבולות למערכת נישואים שלא קיימת כבר שנים רבות.

      כפי שפורסם בוואלה! חדשות לפני כמה חודשים, סיפור האהבה בין שחר לבעלה החל לפני שנים אחדות. במהלך מגוריהם המשותפים אצל הוריה של שחר, היא אף נכנסה להריון כחלק מתכניתם לחיים מאושרים. החתונה התקיימה ברוב פאר והדר, לאחר שהוריו של החתן התחייבו לשלם על הכול ואף השאירו צ'יק פיקדון, אך זה התברר בדיעבד כצ'ק ללא כיסוי. למחרת החתונה שחר התאשפזה בגלל הסתבכות בהריונה, ולמחרת נעלם בעלה עם הכסף שקיבלו במתנה לחתונה ועזב את המדינה. לשחר ולהוריה לא היה מושג איפה הוא נמצא וגם הוריו נעלמו מהרדאר. האם ובתה פנו לבית הדין פעמים רבות, אך לא מצאו פתרון. ארגוני נשים שסייעו לשתיים למצוא את האב מימנו חוקר פרטי, אך שום דבר לא הועיל ועקבותיו לא נמצאו.

      לאחר כמה חודשים נולדה לשחר בת מתוקה, כיום בת שנה וחודשיים, והיא המשיכה לתמרן בין גידול בתה לבין ההלם והקושי מפירוק הנישואים, שלמעשה לא החלו מעולם, וניסיונות השחרור כדי להתחיל חיים חדשים. לפני כמה חודשים, אותרו הוריו של החתן הבורח והובאו אחר כבוד שלוש פעמים לבית הדין באמצעות צו כדי לנסות לאתר את בנם. בהתחלה הם טענו שאינם יודעים היכן הוא, ובפעם האחרונה הם אמרו שהוא נמצא; אך פתאום עלתה דרישה לכסף כדי לשלוח את אמו אליו לארצות הברית. בית הדין בנתניה, המטפל בתיק, הפנה דרך הוריו את הבעל לרב מסוים שיבוא ויגיד שהוא מוכן לתת גט כדי שיוכלו לבטל את הנישואים. על אף שנראה היה שסוף כל סוף נמצא הפתרון, מייל שהגיע מהרב הציג תמונה שונה לחלוטין. במייל נכתב כי הבעל התקשר אל הרב ואמר שהוא לא מתכוון להגיע אליו, וכי הוא מוכן לתת לשחר את הגט בתנאי שתשלם לו 40 אלף שקל, וללא התשלום הוא לא ייתן לה את הגט לעולם.

      סיפורה של אישה עגונה: מאהבה גדולה לחובות כבדים

      בית הדין הרבני בת"א (שרון בוקוב)
      "הדיינים לא מרוצים מזה, אבל הם אומרים לנשים שאין מה לעשות". בית הדין הרבני בתל אביב (צילום: שרון בוקוב)

      אמה של שחר, רונית פוקס מסבירה כי בעל אולם האירועים סיכם עם אמו של החתן שתשלם רק 40 אלף שקל עבור החוב על לחתונה, ומשלא שילמה, הוציא נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ. "עכשיו הוא כנראה רוצה לשחרר את אמו ולכן הוא דורש את הסכום", טוענת האם. "אין לנו סכומים כאלה וגם לפני החתונה הסברנו להם שאין לנו מאיפה לשלם, ושאולי עדיף לעשות אירוע צנוע, אבל הם אמרו שהם יכולים לשלם והכול על חשבונם, ופתאום התברר לנו שהם פשוט עבדו עלינו לחלוטין. הוא פשוט נעלם עם הכסף מהחתונה והשאיר אותנו עם החוב ועכשיו הוא סוחט את זה ממנה ואומר 'אם את רוצה גט אז תשלמי את הכסף'".

      ביום רביעי השבוע קיבלה שחר את ההודעה מבית הדין, והוסבר לה ולאמה כי עד לשבוע הבא עליהן לארגן את הסכום, כפי שאמה מסבירה: "ביום רביעי הבא יש דיון נוסף ואז בית הדין ייתן לאמו את הדרכון שלה בחזרה, ואם לא נארגן את הכסף עד אז היא תוכל להיעלם מהארץ ושחר יכולה לשכוח מהגט. אין לנו אפשרות להשיג סכום כזה ואנחנו פשוט מפחדים שחלון ההזדמנויות הזה של שחר להשתחרר יעלם, ומי יודע עוד כמה שנים זה יימשך".

      "קונות את שחרורן כמו שהיה מקובל לשחרר עבדים בכסף"

      שחר אינה היחידה במצב זה. נשים רבות נאלצות לשלם לבעלן על מנת להשתחרר מנישואים, כפי שמסבירה בתיה כהנא, יו"ר ארגון "מבוי סתום", המטפל בנשים עגונות ומסורבות גט בישראל. "צריך להבין שמדובר במקרים רבים, כל תיק שלישי שלנו מסתיים בתשלום מצד האישה עבור הגט", אומרת כהנא. "אנחנו כארגון מתנגדות לפתרון כזה כי למעשה מדובר בסחטנות, ועוד בחסות בית הדין. בתי הדין למעשה משתפים פעולה, ובעיני זו עבירה פלילית. מדובר למעשה בסחיטה באיומים, כי הסרבנים אומרים לאישה 'אם לא תתני כסף לא תקבלי גט'".

      לדבריה, הבעיה הקשה ביותר בהתמודדות עם התופעה נובעת מהעובדה שמדובר כביכול בפשרה. "למעשה זה לא נעשה בצורה גלויה, אלא במסגרת הסכמה שהצדדים מגיעים אליהם בבית הדין. בית הדין אומר לאישה 'את הרי לא רוצה להישאר במצב כזה עוד הרבה שנים, אז תשלמי'. מדובר פה למעשה בסחיטה בחסות הפשרה, ואי אפשר לבוא ולהתלונן אחר כך שמדובר בסחיטה באיומים כי היא חתמה על הפשרה הזו, וזה קורה לאור היום בבית הדין ובהשתתפות של הדיינים".

      כהנא מתארת כי אחד התיקים שבהם מטפל ארגונה הוא של אישה בת 43, שמנסה כבר שנים רבות לקבל את הגט. האישה רוצה לדבריה להביא עוד ילד לעולם, והיא נמצאת בגיל שכל עיכוב יכול לסתום את הגולל על חלומה. גם במקרה זה מנסה בית הדין לשכנע אותה שתשלם כדי שלא תפספס את ההזדמנות להביא ילד נוסף לעולם. "הדיינים לא מרוצים מזה, אבל הם אומרים לנשים שאין מה לעשות, אבל זאת טעות, יש להם הרבה מה לעשות", אומרת כהנא, ומפרטת: "הם יכולים לעשות ביטול קידושין בטענה כי מדובר במקח טעות, זה יוציא את כל הכוח הסחטני מהבעלים הסרבנים. במקרה של שחר יש קייס הכי טוב למקח טעות, מכיוון שבעלה ברח מיד אחרי החתונה. כל החתונה הזו הייתה לשם הכסף ותו לא. צריך להביא את זה בפני בית הדין ולהילחם על זה, גם אם נצטרך להגיע לבג"ץ".

      כהנא מדגישה שמדובר בפתרון הלכתי למהדרין ולא ברעיון שאינו מקובל. "על פי ההלכה, יש אפשרות של הפקעת קידושין, ובמקרה הזה זה ברור לגמרי כי הוא לא התכוון להיות רגע אחד בנישואים הללו. הוא פשוט נעלם מיד אחרי החתונה וזה המקרה הקלאסי לעשות את זה. אין ספק שבמקרה הזה הנישואים היו פיקטיביים ולא הייתה לא שום כוונה לנישואים אמתיים", אומרת כהנא. "למרות זאת, הדיינים אמרו לשחר שלא תבקש את זה כי אין להם כוונה לעשות מהלך כזה. אין לי מושג ממה הם מפחדים. הרב גורן, הרב הראשי לשעבר, עשה זאת לא מעט פעמים, אבל לצערי הרב לדיינים היום אין אומץ לעשות את זה. יש אלפי מסורבות גט ומאות מקרים של נשים שנכנעות ללחץ וקונות את שחרורן ממש כמו שהיה מקובל לשחרר עבדים בכסף".

      כהנא מוסיפה כי לפעמים מדובר בכסף מזומן, ולפעמים בסחטנות של הקטנת מזונות, ויתור על חובות או על חלק מהרכוש. "לא משנה איך זה נעשה, למעשה מדובר בתשלום על קבלת הגט בחסות בית הדין הרבני", מדגישה כהנא.

      גירושין (ShutterStock)
      יש אלפי מסורבות גט ומאות מקרים של נשים שנכנעות ללחץ וקונות את שחרורן (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      מלבד ביטול הנישואים, ישנן יוזמות נוספות שיוכלו לאפשר להתגבר לפחות על חלק מהבעיה. סגן שר הדתות, הרב אלי בן דהן, העלה הצעת חוק בתקופה שבה שימש כמנכ"ל בתי הדין הרבניים, במסגרתה יתוקן חוק ההסגרה וגם סרבן גט יוכל להיות מוסגר למדינת ישראל כדי להפעיל עליו סנקציות כלכליות ואף מאסר, כדי לחייב אותו לתת גט. החוק החל להתגלגל משנת 2005. בשנת 2011 חברי הכנסת נסים זאב (ש"ס) וציפי חוטובלי (ליכוד) היו חתומים על החוק, אבל הוא לא קודם מסיבות שונות. אחת הבעיות בקידום החוק הייתה שסירוב גט לא נחשב לעבירה פלילית במדינות אחרות, ולכן מבחינה משפטית לא ניתן להחיל את חוק ההסגרה על מעשה הסרבנות. מאז כניסתו של בן דהן לכנסת בבחירות האחרונות, הוא פעל לקידום החוק, אך כרגע הוא מנוע מלעסוק בזה מכיוון שהוא סגר שר, והוא פועל להבאת החוק דרך הקואליציה.

      כפי שנודע לוואלה! חדשות, בתי הדין הרבניים מנסים לשתף פעולה עם המחלקה המשפטית הבינלאומית של משרד המשפטים כדי לאתר סרבנים שחשודים בעבירות פליליות אחרות, להוביל את הבעלים הסרבנים מחו"ל לישראל על בסיס החשדות הפליליים נגדם, ועל הדרך, לפעול נגדם גם בנושא הסרבנות. מעבר לכך, במחלקה המשפטית של בתי הדין מנסים לגבש חוק הסגרה לסרבני גט.

      את שחר ואת אמה זה לא מנחם. הן מבינות שככל הנראה לא תיוותר להן ברירה, ומחפשות פתרון להשגת הכסף. "אני לא מבינה איך בית הדין בא ואומר לבת שלי שכדי להשתחרר היא צריכה לשלם את הכסף? היא רק בת 19, איך היא אמורה למצוא סכום כזה? איפה נשמע דבר כזה שהיא צריכה לשלם כדי לקנות את חירותה, זה פשוט טירוף. אסור שדבר כזה יקרה במדינת ישראל 2013", אומרת האם. "אם היא לא תשיג את הכסף היא תישאר עגונה, היא לא תוכל להתחתן ולא תוכל להביא עוד ילדים לעולם. אני מתביישת לעשות זאת אבל פשוט אין לי ברירה ואני מבקשת עזרה. אנחנו צריכים עזרה בתרומות כדי לגייס את הסכום הזה שאין לנו שום אפשרות להשיג אותו. אני לא רוצה לראות אותה במצב הזה במשך שנים נוספות. זה יקבור אותה".

      למרות הניסיונות לשנות את החוק כדי להקל על הנשים שמחכות לגט המיוחל, רונית אומרת שזה מצב שצריך היה מזמן להיות מתוקן. "אני מצפה שהחוק ישתנה כדי שיהיה אפשר לשחרר נשים אחרות גם אם זה לא יעזור לבת שלי. החוק חייב להשתנות, חייבים להגן על נשים, אי אפשר להשאיר את הנשים במצב כזה. אם רבנים מוציאים פסקי הלכה שמקלים על שומרי שבת לדוגמה אז למה לא לשחרר נשים? למה נשים צריכות להיות פחות חשובות מקליפת השום? היום קליפת השום חשובה יותר מנשים יהודיות שרוצות להשתחרר מכבלי הנישואים שלהן".

      "חייבים מערכת אלטרנטיבית של נישואים וגירושים"

      מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה כי בתי הדין הרבניים הפכו לסייענים קבועים של גברים שמבקשים לסחוט סכומי עתק מנשותיהם תמורת גט. "הנשים הופכות בפועל לבנות ערובה שיש לשלם כופר כדי לפדות אותן מהשבי", אמר רגב. "לא רק שהדיינים אינם מצליחים להיאבק בתופעה, לעיתים קרובות הם אף מעודדים אותה. הפתרון אינו יכול להיעצר בניסיונות הדבקת טלאים על המערכת הכושלת, אלא חייבים להציע לציבור מערכת אלטרנטיבית של נישואים וגירושים אזרחיים".

      לדברי רגב, אחת העובדות העצובות היא שאלו הסובלות יותר מכל מבתי הדין הרבניים הן נשים דתיות ומסורתיות. "בניגוד לנשים חילוניות שיכולות כיום לנהל חלק גדול מענייני הרכוש והחזקת הילדים בבתי המשפט האזרחיים למשפחה, נשים דתיות מרגישות מחויבות לפנות לבתי הדין הרבניים", הסביר. "שם הן נתקלות באפליה ובאטימות. לכן יש להפסיק למנות לבתי הדין עוד דיינים קנאים, בלחץ המפלגות החרדיות. חיוני למנות אך ורק דיינים מתונים שדוגלים בשוויון האישה".

      יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), ציינה שכאשר בית הדין הרבני מתנה מתן גט בתשלום האישה לבעל, הוא למעשה ממשיך ומעודד סרבני גט נוספים לסחוט נשים המבקשות להתגרש. "לא יעלה על הדעת שאישה תיאלץ לשלם כסף על מנת לקנות את חירותה", אמרה ח"כ לביא. "בימים אלה אני עובדת על מספר הצעות חוק שנועדו למגר את תופעת סרבנות הגט, אך כבר כיום ישנם בידי בתי הדין לא מעט כלים שבעזרתם ניתן להילחם בתופעה. לצערי אין לדיינים את האומץ הדרוש להשתמש בהם".

      למרות פניית וואלה! חדשות, סירבו בתי הדין הרבניים להעביר תגובה.

      לפניות לכתב: sben72@walla.com