אחד ממייסדי תנועת האחים המוסלמים, סעיד כותוב, הידוע בספרו ציוני דרך ("מעאלם פי אל?טריק"), והוגים רבים שבאו בעקבותיו, חזו בחייהם מהפכים שהחלו ביחסו האוהד של השלטון לתנועה ונסתיימו בתליית הפעילים בכיכרות. ובכל זאת, מאז ייסודה דומה כי תנועת האחים המוסלמים מאז מעולם לא עברה טלטלה דרמטית כפי שחוותה השבוע.
אכן, "ציוני הדרך" של התנועה לא כללו מעולם אמונה אמיתית בתהליך הדמוקרטי. טענתם המסורתית של רבים מהוגי התנועה היתה כי במציאות ייאלצו האיסלאמיסטים להתפשר על עקרונות האמונה כחלק מקואליציה שלטונית ודחו רעיון זה. ה"אחים" גרסו בכתביהם בציניות, מתוך ראיית הנולד, כי גם אם תזכה התנועה ברוב ובשלטון, ממילא לא יקבלו אותה יריביה ויפעלו להדחתה. כיוון שכך, התרכזו פעיליה בתהליך "טיהור הלבבות" שנועד להגדיל את היקף התומכים בתנועה בשטח באמצעות ניצול מצוקה, טרור ופעילות חשאית.
עם זאת, היו גם דוקטרינרים איסלאמים שהאמינו בשימוש בהליך הדמוקרטי כסולם שבאמצעותו ניתן יהיה לתפוס את השלטון ובתום התהליך לשורפו. כאותו משל המיוחס לארדואן, שלפיו "הדמוקרטיה היא כמו רכבת שיורדים ממנה כשמגיעים לתחנה". אצל ארדואן זה בינתיים מצליח, אם כי התסיסה הגיעה גם לאיסטנבול.
ניסיונו הבולט של מורסי כנשיא לשנות במחטף את פני השלטון, המשפט והחוקה במצרים, "לאחר שהגיע לתחנה" - לא צלח. ההמונים, שמצבם הכלכלי החריף, זיהו את מגמותיו המסוכנות. לאורך שנת שלטונו היחידה של מורסי גאתה התסיסה והגיעה לפיצוץ פוליטי בכיכרות מצרים השבוע. דומה כי בכל הכרוך בקורות תנועת האחים המוסלמים במצרים, ואולי בעולם האיסלאמי כולו, מבטאים "ציוני הדרך" של אתמול מבוי סתום, דרך ללא מוצא ושיבה לאלימות הישנה והמוכרת כדי לקדם את המטרות האיסלאמיות. שהרי בטוב זה לא הלך.
הפיכה צבאית בכסות אזרחית
מעניין שתנועת האחים המוסלמים המצרית, שמעולם לא האמינה באמת בדמוקרטיה, הגיעה די במפתיע לשלטון במצרים - דווקא באמצעות תהליך דמוקרטי תקין. כך מונה מורסי לנשיא מצרים. עתה מודח הנשיא מהשלטון בתהליך מאוד לא דמוקרטי - דווקא בידי האיש שאותו מינה מורסי לאחר שהשליך את קודמו, הגנרל טנטאווי, באופן משפיל. חרף העובדה שא?סיסי הדגיש כי הצבא אינו מעוניין לשלוט במצרים והוא חפץ רק בטובת אזרחיה, היתה זו ללא ספק הפיכה צבאית בכסות אזרחית. העתיד יחשוף את מידת מעורבותו של הצבא בהנהגת מצרים בפועל.
המתח שנצבר בכיכרות התנפץ בנאומו של שר ההגנה המצרי, הגנרל א?סיסי, שכינס סביבו אישים קונצנזואליים שכללו אפילו את נציגה של תנועת הזרם האיסלאמי הסלפי "אל?נור". הגנרל נתמך בנאומיהם של שייח' אל?אזהר, ה"באבא" הקופטי ואיש האופוזיציה בראדעי. כולם הצדיקו את הדחת מורסי.
המהפך קבע כי נשיא בית הדין לחוקה ישמש שליט מצרים לתקופת מעבר, תכונן ועדת פישור לאומית שתגשר על הפערים בחברה, יוקפאו זמנית תהליכי תיקון החוקה ויגובשו הליכים לבחירות חדשות לפרלמנט ולנשיאות. בעוד הגנרל א?סיסי מדבר, הוזרמו כוחות צבא מסיביים לכיכרות, נחסמו תחנות השידור האיסלאמיות, ואילו מורסי נעלם "לביטחונו" בארמון מבודד שממנו הצליח להוציא בקושי התבטאות מעוררת רחמים בדף שלו בפייסבוק. מאוחר יותר סימל נאומו של מורסי הישוב בכורסה נמוכה ומצולם במצלמת יד רוטטת או בסלולרי, אות סיום גרוטסקי לסאגה הדמוקרטית העצובה.
בעוד הטלפונים האמריקנים מצלצלים בלשכתו של א?סיסי, השתוללו ההמונים משמחה בכיכרות. העולם האיסלאמי מצוי ערב הרמדאן ואין כמו ימים שכאלה לסערת רגשות ולחשבונות נפש. שורות שורות הקפידו תומכי האחים בכיכר אל?ראבעה אל?עדויה בכריעה במועדי התפילה. הבשורה על ההפיכה עוררה אצלם זעם. האיסלאמיסטים לא אמרו את מילתם האחרונה.