טענתו של מוחמד מורסי כי הוא מייצג משטר דמוקרטי וכי הדחתו נטולת לגיטימיות אינה עומדת במבחן העובדות. האחים המוסלמים אינם יותר לגיטימיים מממשלו של חוסני מובארק. הוא הודח בהפיכה אשר העלתה את מורסי לשלטון, ו"על דאטפת אטפוך" - מה שהוא עשה, עשו לו. במקור העברי מדובר בגולגולת של לסטים בנהר. במצרים העונש מצטמצם לשהות בכלא, תא למובארק ותא למורסי.
עדיין לא יבשה הדיו מעל ההצהרה על כינון משטר חדש במצרים, ואיש כמעט אינו יודע כיצד מבטאים את שמו של הנשיא החדש - ומזכ"ל האו"ם ונשיא ארה"ב מיהרו לתבוע מן הצבא במצרים להחזיר את השלטון לידי האזרחים. ודאי שזה היעד. ודאי שאין דרך אחרת. אך מה שנחוץ בשלב זה הוא להרחיק ממוקדי הכוח את האחים המוסלמים, שהם האיום הממשי על הדמוקרטיה במצרים ובמזרח התיכון בכללו.
מעולם לא היה במצרים משטר דמוקרטי. אפשר כי רוב העם המצרי תמך בכנות אבל בדיעבד בגמאל עבד אל?נאצר, ותו לא, והוא הלך לעולמו כבר ב?1970. מאז כל המהפכים - קצרי טווח או ארוכים - היו פרי מרידות ורצח, אז על מה קמה הזעקה? ועל מה ולמה הבהילות? ומדוע אין ארה"ב מבינה כי ברק אובאמה תורם באורח משמעותי לשיבוש היציבות הפוליטית של מצרים מאז נאומו על האיסלאם, ובכן שיניח לגורמים יותר אחראיים כגון הצבא והליברלים ואנשי הדת המתונים להחזיר את המצב לקדמותו.
בעוד שנה או שנתיים שוב תתמלא כיכר תחריר
יש צורך בתמימות?על כדי להניח כי בידי המשטר החדש - צבאי?זמני או דמוקרטי לאחר בחירות - תוכנית לשיקום הכלכלה הלאומית. הרי בעוד שנה או שנתיים שוב תתמלא כיכר תחריר ושוב יקום נביא שקר אשר יבטיח מזון ותעסוקה יש מאין. לישראל יש עניין כפול בהתפתחות הקרובה במצרים:
להישאר פסיבית ולצפות באהדה בכל גורם אשר יחליש את המשטרים הדתיים הקיצוניים, בין שסונים במצרים ובין ששיעים בטהרן. לכן מה שאירע במצרים חיובי בנדבך העליון.
יש סיכוי כי שלטון זמני של המועצה הצבאית יוסיף ללחום בטרור האיסלאמי הממוקם בסיני לפגיעה בישראל. סוגיה זו צריכה בירור, אך עריכתו עתה מוקדמת מדי.
ישראל שומרת על זכות השתיקה לגבי המהפכה המצרית השנייה, אבל בוודאי מברכת בליבה. אם היא תזלוג גם לארצות שכנות, שנפלו לשליטת האחים המוסלמים, תהיה הברכה כפולה ומכופלת.