למה במזומנים? תהה השופט סאלים ג'ובראן, הרי כשהכל בסדר אפשר להעביר את הכסף בחשבון הבנק.
פרקליטו של אהוד אולמרט עורך הדין הרהוט נבות תל?צור לא נותר חייב: אלה כספי תורמים, והם מעוניינים להישאר בעילום שם.
אז אפשר בהמחאה בנקאית, התעקש ג'ובראן, גם עליה לא מופיעים שמות התורמים.
תל?צור מצא הסבר כלשהו והמשיך בטיעונו. היו שאלות רבות: לאן נעלמו 150 אלף דולרים, שהיו בכספתו של אורי מסר? ומדוע משה טלנסקי הביא לאולמרט כסף למלון בניו יורק? הזיכרון התעורר מחדש.
למרות שנותר עוד בדל דיון מחר - אתמול התקיימה הישיבה האחרונה בפרשה הירושלמית של אולמרט. נשיא העליון אשר גרוניס כמעט רדף את הצדדים. הוא חזר כמו מנטרה על מילה אחת: "לקצר, לקצר". עורכת הדין נווית נגב, שכבר ניצחה בעבור אולמרט את פרשת ראשונטורס החמורה, במחוזי, הבטיחה להסתפק ב?20 דקות. חשה כי הניצחון בכיסה.
אך אריה פטר מהפרקליטות סירב להיכנע. כשסנטו בו השופטים, שלא כל נסיעה של אולמרט הכניסה לו רווחים מהצד, התבטא בתקיפות: "אז מה, כייס אינו מכניס את ידו לבגד של כל אדם שחולף לידו".
עיקר המעמסה נפלה על עורכת הדין נעמי גרנות מהפרקליטות. היא באה להפוך את הזיכוי של אולמרט בפרשת הכספים של משה טלנסקי ושמרה על קור רוח ונשכה את שפתיה כאשר הנשיא גרוניס התערב ב"לקצר, לקצר". רק לקראת הסוף הוציאה מפיה כי אשמתו של אולמרט היתה קרובה לקבלת שוחד, סמוך להפרת אמונים, וברגע זה שלפה שולה זקן מארנקה את המניפה לגרש את הזיעה והחום.
הערעור בעליון הוא הקרב האחרון במאבק על אשמתו או חפותו של אולמרט. מי שהיה ראש הממשלה מנהל את המערכה הסופית במלחמת בני האור בבני החושך - שיש לה המשך גם במשפט הולילנד בתל אביב.
אולמרט הוא המלחמה האחרונה. אחרי שיהודה וינשטיין מחק את רוב כתב האישום שהכינו משה לדור ואביה אלף לאביגדור ליברמן תמו הקרבות על עבירות הצווארון הלבן. הפרקליטות תקבע גג נמוך לחשודים ולאשמים חדשים - ראשי ערים, ואולי גם רב ראשי לשעבר.
במאבק הזה קשה לדעת לאן נוטה הכף. פרקליטים ועיתונאים מנוסים, שהיו עדים כבר למאבקים משפטיים רבים, ישבו אתמול מול גרוניס ושופטיו, ולא יכלו ללמוד מנוסח שאלותיהם ומשפת גופם אם פניהם לזיכוי או להרשעה; ואם גם להרשעה - עד כמה? כל פרק טלנסקי? חלק ממנו? והתעלמות מחומרת האירועים בראשונטורס?
אולם העליון לא היה מלא אתמול. קבוצת מטיילים מרעננה הוכנסה אחרי הצהריים לגדוש את הספסלים האחוריים. תמונה זו לא תחזור על עצמה בעוד חודשיים או שלושה, כאשר יוקרא פסק הדין בפומבי והמסך יירד מעל הפרשה, שהסעירה את המדינה משך חמש שנים.