כיכר תחריר, הפרלמנט האמיתי

גם בתום ההליך הדמוקרטי הקצר מדי אחרי עידן מובארק, נותרה כיכר תחריר הפרלמנט האמיתי של מצרים. זה המקום שבו מתבצעות בהווה הצבעות אי האמון בנשיא. אחרי מובארק הגיע אתמול תורו של מורסי לחוש את זעם ההמון, שהניף לו כרטיס אדום ועליו הדרישה "אירחל!" ("הסתלק" בערבית).

האופוזיציה קראה אתמול למפגינים שלא לעזוב עד שמוחמד מורסי יפנה את ארמון הנשיאות. היא כבר מריחה מהפכה, ואפילו החלה לשלוח הודעות בנוסח "הודעת מהפכה מספר אחת". על פני הדברים, גם מורסי לא גילה נכונות לוותר.

התמונות נראו בדיוק כמו אלה של 2011 - רק בהבדל אחד: הפגנת המיליון אמש הציגה קואליציה חדשה, דמיונית רק לפני שנה. הצעירים הליברלים, שבינואר 2011 ראו כיצד האחים המוסלמים מצטרפים למחאה, חברו הפעם אל ה"פולול", כפי שמכונים שרידי משטרו של מובארק ותומכיו, כדי להפיל את מורסי. מי היה מאמין שהריאקציונרים יצליחו לפלס את דרכם לזירה מהר כל כך, ועוד למקום הפשע מבחינתם, כיכר תחריר.

וזה לא הדבר המדהים היחיד שראינו אתמול. גם אמריקה לא יצאה טוב אתמול במחאה. התמיכה של וושינגטון בתוצאות הבחירות - כלומר, במורסי - הצליחה לקומם את ההמון. "ארה"ב תומכת בטרור", נכתב בשלטים רבים שנשא ההמון. לנאום קהיר של אובאמה לא היו אתמול קונים רבים.

מצרים מחפשת דרך או לפחות מוצא, אבל אין לה מורה דרך. אמרנו כבר שהאופוזיציה הליברלית לא השכילה להצמיח מנהיג אמיתי למחאה, גם האחים המוסלמים שגו בכך שלא השכילו להעמיד פיגורה בשלטון. מורסי הוא לא אחד שמלהיב את ההמון.

נכון לשעת כתיבת שורות אלה, ארבעה בני אדם נהרגו בעימותים ונרשמו עשרות רבות של פצועים. לא זו רמת האלימות שממנה חוששים כולם, אבל זהו אות אזהרה. ניצוץ אחד יכול להדליק מדינה שלמה. אמנם מצרים אינה לוב והעם המצרי מחובר לדגל ולמולדת, אבל הקיטוב היום ברחוב עמוק כל כך, שהתחזית הקשה ביותר יכולה להתממש. ואת זה בדיוק צריך למנוע הצבא, שלא יוכל לשבת זמן רב על הגדר. מסוקי אפאצ'י של חיל האוויר המצרי חגו אתמול מעל כיכר תחריר. הרתעה. גם במחאה נגד מובארק הועלו לאוויר בדיוק אותם מסוקים. זה לא עזר אז, זה גם לא יעזור היום.

הצבא המצרי מונה חצי מיליון איש, ואילו ההמון המצרי רק אתמול הוציא לרחוב יותר מ?3 מיליון. הצבא, מן הסתם, יבהיר למורסי שכדי לשמור עליו הוא יהיה צריך לעשות ויתורים, וגם זה לא מבטיח לו הישרדות שלטונית. מורסי קיווה שהבחירות יאפשרו לו חוקתית להחזיק מעמד ארבע שנים. הוא מגלה עד כמה מעט שוות במציאות המצרית העכשווית תמיכה של ביירות ותמיכה אמריקנית. חומר למחשבה.

העיתון המצרי הממשלתי "אל?גומהוריה" פירסם אתמול בבוקר את הכותרת הבאה: "היום הארוך ביותר", על פי ספרו של קורנליוס רייאן, שבחר בשם על פי ציטוט של ארווין רומל, שאמר כי "24 השעות הראשונות יהיו החשובות ביותר". על בסיס הספר היה גם סרט. סרט מלחמה... ועל פי מצב העניינים, לא נראה שג'ון ווין היה מגלם את מורסי.