פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שופטים – לא רק בירושלים, גם בליכוד

      רק התערבותו של בית המשפט הובילה לקיום מושב של ועידת הליכוד, כפי שמורה תקנון התנועה. עו"ד איתן הברמן סבור כי אין מדובר רק בעניין פנים-מפלגתי, אלא בעניין ציבורי

      בימים מכנס הליכוד מושב של ועידת התנועה ובוחר בעלי תפקידים שונים במפלגה. הליכוד לא בחר לקיים את מושב הועידה, בית המשפט המחוזי בתל אביב (וליתר דיוק, השופט חגי ברנר) ציווה עליו לנהוג. זה איננו עניין של הליכוד לבדו או של כל מפלגה כשלעצמה - זהו עניין ציבורי.

      בתי המשפט בישראל נמנעים בדרך כלל מלהתערב בחייהם של גופים וולונטריים, בעיקר כשיש להם בית דין פנימי. זוהי הלכה ישנה-נושנה שמקורה במשפט הבריטי. ההיגיון של ההלכה טמון בכך שהחברים בגוף בחרו לעצמם נתיב לברר בו את המחלוקות הפנימיות, ובית המשפט מכבד את בחירתם זו. בנוסף, בתי הדין הפנימיים של התאגדויות כאלה מכירים היטב את המערכת הפנימית (המשפטית והעובדתית) ויש להם יתרון של "מומחיות" בתחום זה על בתי המשפט.

      הערכות לקראת ועידת הליכוד, גני התערוכה, ת"א, אוקטובר 2012 (דרור עינב)
      כדי להבטיח את עליונות החוק פנימה, יש לחזק את בית הדין הפנימי. ועידת הליכוד בגני התערוכה בשנה שעברה (צילום: דרור עינב)

      כאשר מדובר במפלגות, מתחזקת מדיניות אי-ההתערבות של בתי המשפט. מפלגה היא הנתיב היחיד המאפשר לאדם להגיע לכנסת ומשם לממשלה. כך, המפלגה היא החוליה הראשונה בתהליך הקמתן של הרשויות: המחוקקת והמבצעת. בתי המשפט המהווים את הרשות השופטת, מבקשים ככלל, שלא להתערב בהליכים לבחירת הרשויות האחרות. זוהי גישה ראויה המבוססת היטב גם בפסיקה.

      יחד עם זאת, בתי המשפט אינם נמנעים מלהתערב בחיי מפלגות בשעה שבה מופרים עקרונות יסודיים כמו עיקרי הצדק הטבעי, זכויות חוקתיות של צדדים וחריגה מסמכות של המוסדות. כאשר מפלגה אינה מקיימת את ההוראות של בית הדין הפנימי שלה, לא יימנע בית המשפט מלהתערב.

      פגיעה בתקנון המפלגה תביא להתפוררותה

      חוק המפלגות, שעל פיו קמות ומתנהלות המפלגות, קובע כי "למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו". זוהי קביעה חשובה. בעבר גובשה ההלכה שתקנון התאגדות של התאגדות כמוהו כהסכם בין החברים לבין הגוף ומוסדותיו. וכדברי המשפט הרומי "Pacta sunt servanda" (חוזים יש לקיים), כך גם "חוזה התקנון" - חובה לקיימו. חוק המפלגות לא הסתפק במעמד החוזי של התקנון (כפי שהסתפק בחברות ובעמותות למשל), אלא בחר לקבוע במפורש כי התנהלות המפלגה תהיה על-פי תקנונה. ומכאן, כל עוד קיימת הוראה בתקנון על המפלגה לקיימה. לא רק מכוח החיוב החוזי אלא הפעם גם מכוח הוראה ישירה של החוק.

      ועידת הליכוד כונסה לראשונה בחודש מאי 2012 והוראת התקנון קובעת כי עליה להינעל בתוך 90 ימים ממועד פתיחתה. בית הדין של הליכוד פסק עוד בחודש ספטמבר 2012 כי זמן רב חלף מאז כוננה הוועידה וכי יש לכנסה. הבחירות לכנסת ה-19 (שנערכו בחודש ינואר 2013) הביאו לדחייה נוספת, ומוסדות הליכוד ביקשו לקיים את מושב הוועידה רק אחרי הבחירות המוניציפליות, כלומר, אחרי אוקטובר 2013. מוסדות הליכוד לא קיימו את הוראות בית הדין הפנימי של הליכוד עד כי כדברי השופט הנכבד ברנר "דומה איפה שהוראתו של בית הדין נתפסת אצל המשיבות כהמלצה בלבד".

      אי-קיום הוראות התקנון מחלחל גם למוסדות המדינה

      תקנון מפלגה משקף הסכמה לדרכי ניהול המפלגה וממילא גם לדרכי ביטויים של המאבקים שבתוכה. זהו המסמך שלו הסכימו כל חברי המפלגה. אלה שהקימו אותה, אלה שהצטרפו אליה ואלו שהסכימו לדרך השינוי בתקנון. זהו אם כן מסמך חשוב בחייה הפנימיים של המפלגה. פגיעה שפוגעים מוסדות המפלגה או חבריה בהוראות התקנון או במוסדות המשפטיים של המפלגה, מחליש את המפלגה ויכול להביא להתפוררותה ובסופו שהוא פוגע בחברים עצמם. על חולשתן של המפלגות, על רקע דעיכת המרכיב הערכי והאידיאולוגי ועליית המרכיבים האינטרסנטיים והכוחניים בחייהן, נאמרו כבר דברים רבים והיו אף מי שניבאו גם את מותן של המפלגות.

      כאמור, תרבות של אי קיום הוראות תקנון, וכמוה תרבות של התחכמות עם פרשנותו, איננה רק עניין למפלגה. זהו עניין ציבורי. המפלגה היא מוסד בעל אופי ציבורי ברבים מהיבטי תפקידו ופעילותו. תרבות של אי קיום הוראות תקנון, המתקיימת בתוך המפלגה בדרך אל רשויות השלטון במדינה, מביאה את התרבות הזו אל מוסדות המדינה. הנה כי כן, שחיקה של כיבוד הוראות התקנון וקיום קפדני של הוראות בית הדין הפנימי, לא פוגעת רק במפלגה, בחבריה , היא גם סוללת את הדרך לפגיעה ברשויות המדינה.

      לפיכך לא רק בקיום הוראות הדין אנו עוסקים, אלא גם בתפקודם של מוסדות השלטון במדינה. המפלגה היא אבן פינה, אם לא אבן ראשה במבנה הדמוקרטי שלנו, הפגיעה בה היא פגיעה בסדרי השלטון שלנו ובדמות הדמוקרטיה שלנו. בין מטרותיו של הליכוד, כך קבעה חוקתו, "הבטחת עליונות החוק". כדי להבטיח את עליונות החוק פנימה, יש לחזק את בית הדין הפנימי. שהרי שופטים – יש לא רק בירושלים. יש גם בבית הדין של הליכוד.

      עו"ד איתן הברמן, מומחה לדיני מפלגות ובחירות, שימש בעבר יועץ משפטי לתנועת הליכוד

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il