רגע האמת מתקרב

השעות האחרונות הן תמיד קדחתניות. אין חשיבות לשאלה כמה מגעים התקיימו בעצלתיים ובנחת בחודשים שבין סיבוב לסיבוב. בסוף הדרך נותרת עבודה רבה. הצדדים חשים מין חובה לנסות לזכות בעוד יתרון זעיר. בדרך כלל, לא תמיד, כאשר מגיעים כבר לשלב זה - כשהשאלה היא אם תוגבל הבנייה בהתנחלויות בפומבי או בפועל, וכמה; ואם ישוחררו אסירים ותיקים עם דם על הידיים, וכמה - נמצאת סיבה לכנס מסיבת עיתונאים, שבה מכריז מי שמכהן כשר החוץ האמריקני כי הושגה התקדמות חשובה.

בפתיחת כל סיבוב שיחות הוא נתפס כהרה גורל. אחר כך מבשיל להסכם (אוסלו, חברון, אחוזת וואי) או מגיע לסיום רועש ורועם (קמפ דיוויד 2000). אך אמש היה רושם כי קרב רגע האמת. על הרצון הטוב העיבה ההנחה הבסיסית שנותרה בעינה, שלפיה אבו מאזן תר אחרי משבר עד ספטמבר, לקראת כינוס עצרת האו"ם. נשמעו גם רחשים על שינוי אסטרטגי בתפיסתו של בנימין נתניהו את הסכסוך.

המשא ומתן הישראלי?פלשתיני אינו מצוי עתה בפיסגת עניינה של הקהילה המדינית?דיפלומטית. הדם הניגר בסוריה, רעש האדמה במצרים, האש האוחזת בגלימתו של חסן נסראללה, וכמובן מיזם הגרעין האיראני, קודמים לכל. אבל אמריקה ואירופה מייחלות לאיזשהו הישג, וחידוש ההידברות הישראלית?פלשתינית קל להשגה מכולם.

האם ההידברות מותנית בוויתורים גלויים, שיעוררו מחלוקת חריפה בקואליציה? או בגמישות נסתרת, שיכלה להיות לה השפעה על הבחירות הפנימיות בליכוד, הנערכות היום באווירה של עוינות עמוקה בין המתמודדים וחוסר עניין בציבור הכללי ובקרב חברי המפלגה?

במשך חודשים ארוכים לא נתן נתניהו את דעתו למתרחש בליכוד, עד שבית המשפט ציווה עליו לקיים את הבחירות למוסדותיו. עקב כך אין לו מועמד מועדף, ואם בכלל כי אז רק ישראל כץ, המתמודד על מזכירות המפלגה. שאר השרים לא העמידו עצמם לבחירה ומתקוטטים ביניהם באיבה בלתי מוסתרת. לפיכך אין לנתניהו עניין מיוחד מי מהמועמדים ייבחר. הוא גם יודע כי שליטה במפלגה היא תנאי להצלחה בניהול הקואליציה. בקרוב ייאלץ לחזור למצודת זאב, גם אם אינו נלהב לעשות כן.

אלא אם כן יש ממש בטענה כי נתניהו קיבל החלטה אסטרטגית לנסות את נתיב המשא ומתן הפשרני עם הפלשתינים, ומביא בחשבון כי הצלחה בתחום זה עלולה להוביל אותו להקים מפלגה חדשה ולהקדים את הבחירות הכלליות. אין קשר רשמי, אלא סמוי, בין שתי הזירות.

מכל מקום, אם בעיקרו של דבר יתקיים מפגש מרובע בהשתתפות ישראל והפלשתינים וירדן וארה"ב - בעלי הרצון הטוב בכל המחנות, שאינם רואים בצעד זה תכסיס בלבד, יאחלו לצדדים הצלחה. זה מתחייב, גם אם אינו כל כך מעשי.