החלטת בג"ץ בנוגע לסגירת המרכולים הפועלים בשבת בתל אביב מעסיקה את רוב הערים במדינת ישראל. במשך השנים נקבעו חוקי העזר בערים אלו תוך כדי ניסיון לאזן בין ההגדרות, הסותרות לעתים, של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מצד אחד יש רצון כמעט בכל הערים לכבד את האוכלוסיות הדתיות המתגוררות בתחומן ודאגה ליום מנוחה מעבודה עבור כלל הציבור הישראלי. מצד אחר, קיים צורך בפתרונות מקומיים לבילוי עבור הציבור הנזקק לשירותיהם של בתי העסק ביום המנוחה השבועי. מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי ברוב הערים בתי העסק סגורים ברובם בשבת כדי לשמר את הסטטוס קוו.
כך, למשל, חוק העזר העירוני בפתח תקווה קובע כי אסור לפתוח בתי עסק או בתי עינוגים ביום השבת ובחג, ואותו הדין גם לגבי חנויות מכולת, מרכולים, מסעדות ובתי קפה. מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי יש מספר מועט של מסעדות לא כשרות שפתוחות בשבת למרות האיסור. על פי החוק, מי שעובר על ההוראה נקנס ב-500 שקלים.
בשנת 1983 החליט ראש עיריית פתח תקווה דאז דב תבורי לפתוח את בית הקולנוע "היכל" בעיר בשבת. ההחלטה גררה התנגדות והפגנות מצד הציבור הדתי בעיר. הנושא הגיע לבית המשפט, ובסופו של דבר לאחר מאבק של כשלוש שנים הקולנוע המשיך בפעילותו. גם היום בתי קולנוע פתוחים בשבת וכן מקומות בילוי כמו באולינג ופאבים בעיר. בפתח תקווה מתגוררת קהילה דתית וחרדית גדולה, ועל כן במשך השנים נעשה ניסיון למצוא את האיזון בין השמירה על השבת במרחב הציבורי למציאת פתרונות עבור תושבים הזקוקים למקומות בילוי ואינם רוצים להרחיק עד תל אביב.
בהרצליה חוק העזר קובע כי אסור לפתוח בשבת בתי עסק. על פי החוק, בשעות מסוימות במהלך יום המנוחה מותר לפתוח מסעדות ובתי עסק למכירת מזון, ובתנאי שלא ישמיעו מוזיקה במקום ושממכר המזון ייעשה רק בתוך החנות ולא ברחוב. כמו כן, בתי עינוגים יכולים להישאר פתוחים בשבת אך ורק לצורך פעולות תרבות וחינוך. העובר על חוק העזר צפוי להיקנס ב-500 שקלים.
גם בהרצליה מדובר בסוגיה בוערת
נושא סגירת בתי עסק בשבת עלה בזמנו לכותרות בעיר עם הקמתו של קניון שבעת הכוכבים בשנת 2000. ראש העיר דאז ושרת הבריאות כיום, יעל גרמן, הכריזה כי הקניון על רוב חנויותיו יישאר פתוח בשבת, והדבר עורר סערה. סוחרי מרכז העיר הביעו את התנגדותם למהלך בשתי הפגנות גדולות שארגנו, אחת מול בניין העירייה והאחרת מול הקניון עצמו. גם חברי מועצת העיר הדתיים הביעו את התנגדותם בזמנו, אולם המחאה לא צלחה וכיום הקניון וחלק נכבד מהחנויות בו פתוחים בשבת.
בשנת 2011 התחדש המאבק על סגירת הקניון. עמותת "הרצליה למען תושביה" אף עתרה בנושא לבג"ץ, אולם העתירה נדחתה. מאז נפתחו בעיר גם חנויות של הרשתות "טיב טעם" ו-"AM:PM", הפועלות גם בשבת. באוקטובר הקרוב ייערכו בחירות בעיר ויימצא מחליף לגרמן, ששימשה בתפקיד מ-1998. סביר להניח שהנושא יעלה שוב לדיון בשל כך.
"הסוגיה הרגישה של צביון השבת"
בראשון לציון אוסר חוק העזר העירוני לפתוח בתי עסק משעת כניסת יום המנוחה ועד סיומו. הדברים אמורים לגבי בתי עסק שלא קשורים לבילוי ופנאי. בנוגע למקומות אלו מתיר החוק לפתוח מסעדות ובתי קפה, למעט קיוסקים, בשישי עד עשר בלילה, ובשבת מתשע בבוקר ועד שלוש בצהריים. מכירת המזון מותרת, אך ללא ליווי מוזיקלי ובתוך בית העסק בלבד, כאשר דלת המקום סגורה. כמו כן מותר לפתוח מקומות המקיימים פעולות תרבות וחינוך ללא תשלום.
גם בנתניה אסור לפתוח בתי עסק בשבת. בתי עסק לממכר מזון יכולים להישאר פתוחים בשעות מסוימות, ובלבד שהמזון יימכר ללא ליווי מוזיקלי ובתוך תחומי בית העסק ולא מחוצה לו. לגבי בתי עינוג כמו תיאטראות, בתי קולנוע וכדומה - מותר לפתוח בשבת אך ורק כשמדובר בפעילות תרבות וחינוך. אף על פי כן, החוק מתיר למועצת העיר לקבוע אזורים שבהם תותר פתיחתם של בתי עינוגים בימי מנוחה, וכן את שעות הפתיחה והסגירה שלהם.
בתוך כך אמרו אתמול (רביעי) ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) ויצחק הרצוג (העבודה), יושבי ראש שדולת עם, דת ומדינה בנוגע להחלטת בית המשפט העליון בנושא: "החלטת בג"ץ על סגירת מרכולים בשבת מעלה שוב את הסוגיה הרגישה של צביון השבת בישראל. בהקשר הזה עולה השאלה האם בנושאים שקשורים לעצם מהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ניתן ליצוק תוכן של הסכמה אזרחית רחבה. שנינו מאמינים חד משמעית שזה ניתן".
השניים הוסיפו כי "גם הסדרים אחרים הקשורים לפתיחת עסקים בשבת, בתל אביב כמו בכל מקום אחר בארץ, מוכרחים להידון תחת הסתכלות אחרת על אופייה של השבת במדינת ישראל ועל הקשר שבין היותה של מדינת ישראל גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית".
עוד בנושא
העליון: לפעול לסגירת AM:PM ו"טיב טעם" בשבת
תל אביב נגד סגירת עסקים בשבת: "נמשיך להיות עיר חופשית"
לפניות לכתב: sben72@walla.com