גילוי נאות באותיות קידוש לבנה: בין בועז הרפז לבין ד"ר רונן ברגמן ולביני מתקיים הליך משפטי בהקשר לספרנו "הבור", ואשר על כן הקטע הבא לא יעסוק בו אלא באקראי, ובהתאם לדברים אשר נאמרו אתמול בישיבה פומבית חריגה של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
כאשר נציג היועץ המשפטי רז נזרי הזכיר כי להרפז ממתין כתב אישום חמור, תהה היו"ר אמנון כהן מש"ס כמה זמן השהיית כתב האישום תיחשב סבירה. אין ליועץ המשפטי יהודה וינשטיין תשובה טובה לסחבת שהוא נוקט. בעצם, נציגו אומר בלשון הסותרת את האימרה הנודעת: טוב שתי ציפורים על העץ מציפור אחת ביד.
זו פרשה מעוותת. גבי אשכנזי רמז כי לא מובן מדוע לא נמצאו הקלטות אצל אהוד ברק. אבל מה זה משנה? אצלו נמצאו, והן מדברות בעד עצמן. הן חמורות גם אם היו כאלה אצל יריבו, אף שאין סימן לכך. לפי הכלל כי ברי ושמא - ברי עדיף. אצל אשכנזי זה ברי, ותוכן השיחות לא בריא.
אשכנזי ביקש את רשות הדיבור מייד אחריי והזדרז להזכיר כי דו"ח מבקר המדינה קבע שלא היה "פוטש" של הצבא נגד הממשלה האזרחית. בכל הכבוד, אם היה ניסיון פוטש או לא - זה עניין להגדרה, להערכה ולנורמות, כל אדם יקבע לעצמו. אך העובדות מדברות בעד עצמן, והן שעושי דברו ורצונו של אשכנזי חיטטו בלשכת שר הביטחון, ומעוזריו של הרמטכ"ל יצאה הדלפת המסמך שיוחס לשווא ליואב גלנט. אשכנזי נושא באחריות מפני שהסתיר את המסמך במגירתו כאשר המשטרה חיפשה אותו, ומפני שלא נזף באיש מעוזריו שגילגלו את המסמך, והוא יודע למה.
רק שהבעיה מבחינה ציבורית אינה באשכנזי, אשר לפי שעה הוא אזרח פרטי, אלא ביועץ המשפטי יהודה וינשטיין. יותר מאחרים מבקר המדינה בדימוס מיכה לינדנשטראוס נשא דברים כהווייתם. ב?1 במאי קיבל מהרפז מסמך מדהים על התנהלותו של אשכנזי, וכבר ב?2 במאי דחק בווינשטיין להורות על חקירה פלילית, והיועץ המשפטי נהג סחבת ודברת, ובכך הרחיק ודחק את האפשרות הנכונה והנבונה שהציע לינדנשטראוס, והדברים התגלגלו למשטרה הצבאית החוקרת.
נכון, עתה אין מה לעשות; עתה אי אפשר לסובב את הגלגל לאחור. וינשטיין לא רצה חקירה של המשטרה. גם המשטרה שנכשלה בטיפולה בסוגיה זו מלכתחילה לא רצתה לקבל שוב את התיק לידיה. דפנה קירו מהתנועה לאיכות השלטון סיפרה כי היא ואחרים ביקשו מבג"ץ להורות על חקירה משטרתית, אבל העליון קבע את הדיון לספטמבר, וגם לינדנשטראוס חש כי עבר זמנו - בטל קורבנו. צריך רק לקוות כי הפצ"ר דני עפרוני ינהג כראוי ויחקור עד תום, ומהר.
בינתיים מומלץ לחזור ולקרוא בפרשה הקרויה "העסק הביש", שהתרחשה בשני שלבים - בשנות ה?50 וה?60, והסתיימה בפרישת דוד בן?גוריון, ולהבין כי מה שהיה הוא שיהיה, ומלחמת בני אור בבני חושך היא נצחית.