ברית פרס-נתניהו הורגת את השלום

דניאל בן סימון צפה בטנגו הרומנטי של הנשיא ורה"מ בחגיגות ה-90, נזכר בתמונות מ-1996 - ותהה כיצד מצליחים השניים האלה, יחצ"ן השלום ומחריבו, לשטות בכולנו כבר שני עשורים

דניאל בן סימון, בייג'ינג
24/06/2013

בעת שפסטיבל פרס השתלט על המדינה, בצד השני של העולם, נפגשו כ-150 איש מרחבי תבל כדי לבדוק אם חזון שתי המדינות לשני העמים עדיין תקף. הם הרחיקו עד בייג'ינג, בירת סין, בניסיון למצוא תשובה. אלה לצד אלה, הסתודדו נציגים ממדינות ערב, נציגים מהשטחים הפלסטיניים וכמה נציגים לא רשמיים של ישראל. הסינים מגלים באחרונה עניין גובר בסכסוך בין ישראל לפלסטינים, והם נחושים לא להשאיר את הבלעדיות על העיסוק הזה בידיהם (הכושלות למדי) של האמריקאים.

אבל גם בבייג'ינג היה קשה להתחמק מתמונות חגיגות יום ההולדת שהגיעו מישראל, ומהם ניבטה קרבה יוצאת דופן בין חתן השמחה לראש הממשלה, בנימין נתניהו. הם נראו כמו זוג ששרוי בירח דבש: רקעו ברגליהם בקצב אחיד, מלמלו מילות שירים בחדווה בלתי מוסתרת והרבו לשלוח מבטים רוויי חום זה לזה. יחצ"ן השלום ומחריב השלום ישבו זה לצד זה, כמו היו שושבינים טבעיים של חגיגה, שתלישותה מן המציאות העצימה עוד יותר את הברית בין חסידו של בן גוריון וחסידו של ז'בוטינסקי.

בכיר פלסטיני שהשתתף בכנס ראה את זוג היונים והתקשה להירגע. הוא הכיר את פרס מקרוב במהלך השנים, עוד מימי הסכם אוסלו. "אני אומר לך בוודאות שאין מי שפגע בקידום העניין הפלסטיני כמו שמעון פרס," אמר. "הוא שותף פעיל ומלא לבזבוז הזמן סביב תהליך השלום". פלסטיני אחר הוסיף בנימה של ודאות, שהברית בין פרס ונתניהו היא שאחראית לשיתוק הנוכחי בתהליך השלום. "הידידות שלהם פגעה בתהליך השלום. פרס יודע שביבי מוביל לאסון, אז איך הוא מרשה לעצמו לשווק בעולם את ממשלת נתניהו כממשלה שוחרת שלום? האם תפקידו כנשיא הוא להעמיד את השירותים שלו לטובת נתניהו?".

הלם במזנון הכנסת

האמת היא, שאף שתמיד התייצבו משני צדי המתרס הפוליטי, למעשה, מהרגע הראשון היו שני הפוליטיקאים האלה לבעלי ברית. טוב, אולי מהרגע השני. יודעי דבר טוענים שהברית בין שמעון פרס ובנימין נתניהו התפרצה לראשונה, כמו לבה רותחת, מיד אחרי מותו של האח יוני נתניהו במבצע אנטבה, ומאז לא שככה.

התוודעתי לברית הביזארית הזו באחד הימים היותר דרמטיים שחוויתי כעיתונאי פוליטי. היה זה ימים ספורים אחרי שפרס הפסיד את ראשות הממשלה בבחירות 1996 לנתניהו, על חודם של קולות בודדים. בשעת צהריים של אותו יום, נכנס פרס למזנון הכנסת אחרי ש"העביר" את מפתחות המדינה ליורשו הצעיר. כדרכו, הוא התהלך בין השולחנות בחיפוש אחר שולחן שיאה להתיישב בו. היושבים נעצו בו מבטים סקרניים, מנסים להבין מה עובר בראשו באותם רגעים בלתי נשכחים. לא כל יום מפנה ראש ממשלה, איש העבודה, את התפקיד לאיש הליכוד. בטח לא חצי שנה אחרי רצח רבין.

לתדהמתם של הנוכחים, הוא חייך. לא ניכרו עליו סימנים של תוגה או מועקה. אחד ממקורביו ניגש אליו בדחילו ורחימו ושאל אותו בקול מעט רועד: "שמעון, איך אתה מרגיש?". "טוב מאוד!", השיב פרס בקול בוטח. "אבל נתניהו ראש ממשלה", התעקש המקורב לגרד את הפצע הפתוח. "הייתה פגישה יוצאת מן הכלל," הרגיע פרס. "ביבי היה בסדר גמור. כל מה שביקשתי ממנו, הוא אמר כן. הוא גם התייחס אליי בהרבה כבוד".

יושבי המזנון שהאזינו לדו-שיח הזה לא ידעו את נפשם מרוב תדהמה. הם ציפו לראות שבר כלי - וגילו אדם מלא חדווה, שש אל המשימה הבאה שלו. כמה ימים קודם, העניק ראש הממשלה החדש נתניהו חיבוק בלתי צפוי לאיש שאותו הדיח מהתפקיד. במהלך ועידת הליכוד אחרי הניצחון, בבנייני האומה בירושלים, עלה שמו של פרס בנאומו החגיגי של נתניהו. עצם אזכור שמו הצית קריאות בוז אדירות, שפוגגו את האופוריה ששרתה באולם רחב הידיים. נתניהו הרים את ידו, נוסח הרב עובדיה יוסף, והיסה את האלפים. "שמעון פרס הוא אוהב ישראל ופטריוט גדול," הגן על האיש שנגדו הסית בעקביות במשך חודשים ("פרס יחלק את ירושלים").

הייתי בבנייני האומה. ראיתי במו עיניי כיצד קריאות הבוז והגנאי מתחלפות למחיאות כפיים. הברית המוזרה, לכאורה בלבד, בין מי ששיווק את השלום עם שכנינו ובין מי שנאבק בו עד חורמה, התבררה כחזקה יותר מהניגודים בין השניים. קרוב לוודאי שיותר משהיא הועילה לקידום השלום, היא פעלה בדרך הרסנית לשיתוקו. מי שראה את הטנגו הזוגי במהלך החגיגה הפולחנית שהתקיימה בשבוע שעבר, ראה כיצד היא מחזיקה מעמד גם בצוק העתים.

דניאל בן-סימון הוא סופר, עיתונאי וח"כ לשעבר ממפלגת העבודה

לכל הטורים של דניאל בן סימון בוואלה!

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully