מדוע הממשלה "נתנה גז" ברפורמת הגז?

למה נדחק נושא ייצוא הגז למדורי הכלכלה? למה זנח נתניהו תכנית להקדמת הבחירות לראשות הליכוד? מה לחש לפיד באוזנה של יחימוביץ'? לכל שאלה תשובה, בטור השבועי של כתבנו הפוליטי

עמרי נחמיאס
20/06/2013

למה הממשלה מונעת דיון בייצוא הגז?

יש בעיה עם סוגיית ייצוא הגז. זה נושא לא סקסי, מורכב, קשה להבין אותו וקשה להסביר אותו. לאף אחד אין כוח להתעכב עליו. בגלל זה קל לבעלי העניין בסוגיה לדחוף אותו למדורי הכלכלה ולא למדורי החדשות, ולדון שם על כמה BCM נמצא בכל קידוח, וכמה בדיוק ניתן יהיה לייצא, באיזו טכניקה ובאיזה תקן.

אבל האמת היא שהסיפור הוא בכלל לא כלכלי. זהו סיפור פוליטי לחלוטין. השאלה אם המדינה תמכור כבר היום מיליארד קוב של גז – לפני שברור כמה גז בדיוק יש במאגרים שלחופי ישראל – או תמתין כמה שנים ותעריך את צורכי המשק בישראל, היא שאלה שתשליך ישירות על הכיס של כולנו: על יוקר המחיה של המוצרים שלנו, על המסים שנשלם, על צריכת החשמל שלנו והעלויות שלה, על הנעת כלי רכב, על המשק כולו.

אכן, הממשלה קיבלה החלטה בכיוון הנכון – להקטין את כמות הגז המיועדת לייצוא, ולהשאיר יותר גז בארץ. עם זאת, לחלוטין לא ברורה החופזה. לא ברור מה דחוף לקבל על הנושא המורכב הזה, שיש עליו עשרות דעות שונות ומלומדות, החלטה כבר ביום ראשון הקרוב. ויותר מזה – מדוע הממשלה היא זו שצריכה להחליט? בלי שום שקיפות, בלי פרוטוקול של הדיון, בלי פרסום השיקולים ושמות השרים והאופן שבו הצביעו. 60 חברי כנסת חתמו על דרישה להביא את הדיון לכנסת. כך ראוי וכך נכון. במסגרת דיון ציבורי ראוי, יוכל הציבור להיחשף לסוגיה במשך כמה שבועות, שבהם היא תוצף בתקשורת, ולכנסת, כגוף מפקח, גם תהיה אפשרות לדון בנושא ולערוך שינויים במספרים במידת הצורך. כל החלטה אחרת מזו היא החלטה תמוהה שמביעה זלזול בציבור, ומעוררת שאלות רציניות על החשיבות שהממשלה מייחסת לכנסת.

האם נתניהו יקדים הבחירות לראשות המפלגה?

בשבוע הבא תתכנס ועידת הליכוד על מנת לבחור את כל בעלי התפקידים בתנועה: יו"ר המזכירות, יו"ר המרכז, יו"ר הלשכה, ותפקידים נוספים – והמפלגה סוערת. לציבור הרחב המשמעות של הבחירות לא גדולה, אבל מהבחינה הפנים-מפלגתית, הבחירות הללו יקבעו מי יהיו האנשים החזקים בשנים הבאות, ולזהות של בעלי התפקידים תהיה השלכה ישירה על יכולתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להוביל את מהלך האיחוד עם מפלגת ישראל ביתנו. בכיר בליכוד טוען כי ליברמן הבין את עוצמת ההתנגדות שיש בליכוד למהלך, והחליט לפי שעה לרדת מהעניין, אבל השטח ממש לא נרגע, והחשדנות כלפי ראש הממשלה בשיאה.

נתניהו כל כך חושש מהשחיקה במעמדו בליכוד, עד ששני אנשים שונים בליכוד, שניהם מעורים ומנוסים, מספרים כי הוא שקל להקדים את הבחירות לראשות המפלגה, מופרך ככל שזה יישמע, כפי שעשה ב-2012. לפי אחד האנשים, המשוחחים עם נתניהו על בסיס קבוע, ראש הממשלה שקל ללכת אחרי הבחירות להליך בזק כדי לקבל את אמון התנועה מחדש למועמדותו גם לכנסת הבאה, מבלי לאפשר למתחריו זמן התארגנות. בינתיים, מסביר אדם אחר, גם הוא מקורב לנתניהו, הרעיון נזנח עד לבחירות לבעלי התפקידים במפלגה. מדוע? מכיוון שאם נתניהו יבקש להקדים את הבחירות ויימצא מולו יו"ר מרכז ויו"ר מזכירות עוינים, הם פשוט לא יתנו לו להעביר את ההחלטה והוא יתבזה. לכן, הוא ממתין לראות מי ייבחר לפני שיחליט על צעדיו.

אחד הקרבות המעניינים במפלגה הוא על תפקיד יו"ר מזכירות הליכוד, שהוא גוף בעל סמכויות נרחבות, בו שולט היום השר ישראל כץ. המצב כיום הוא שנתניהו לא יכול להזיז דבר במפלגה בלי אישור המזכירות. כך, למשל, הבטיח נתניהו למנות את יוסי שלי למנכ"ל הליכוד, אך חזר בו לאחר שהבין שבלי ישראל כץ אין לו רוב. נתניהו טען שמדובר בדחייה טכנית, והבטיח לקיים את הבחירות מיד אחרי חג השבועות, אולם מאז חלף למעלה מחודש – ונתניהו לא הזכיר יותר את מועמדותו של שלי.

מול כץ, שמתכוון להתמודד שוב לתפקיד, ניצבת חברת הכנסת מירי רגב, שבמועמדותה תומכים, גם אם לא במוצהר, גדעון סער, גלעד ארדן וסילבן שלום – שאיחדו כוחות בתקווה להדיח את כץ. רק כדי להמחיש עד כמה המתח והחשדנות בין המחנות גדול: כרגע נאבקים כץ ורגב בשאלה איך ייבחר המועמד.

המאבק על שיטת ספירת הקולות. המכתבים של כץ ורגב(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

כץ שלח מכתב למנכ"ל, גדי אריאלי, שבו הוא מורה לו, במילים שלא ממש משתמעות לשתי פנים, לנהל את ההצבעה באופן ידני. במכתבו רומז כץ כי הוא אינו סומך על ההצבעה הממוחשבת שהתקיימה בפריימריז הקודמים, בהם עלה חשד למעשים פסולים. וכך הוא כתב למנכ"ל: "במסגרת סמכותי כיו"ר מזכירות הליכוד ... הריני מנחה אותך ... לקיים את ההצבעות בדרך ידנית, ללא מעורבות מערכות ממוחשבות. הנחייה זאת באה על רקע כשלים חמורים שאירעו מספר פעמים בעבר בשל שימוש במערכות ממוחשבות בבחירות הפנימיות בליכוד ושעתידים להיבדק לעומקם במסגרת בדיקה שנקיים בקרוב ביחס לבחירות הפנימיות ולפעילות מטה הבחירות לכנסת". את מכתבו חתם כץ במילים: "אני מצפה למילוי ברור ודקדקני של הנחייה זו".

רגב, מצידה, לא נשארה חייבת ודרשה שספירת הקולות תהיה ממוחשבת. במכתב ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית של הליכוד, כתבה חברת הכנסת: "ניסיון העבר ממערכות בחירות מקדימות למפלגות (ראה מפקד הארגזים) במפלגת העבודה, הסתדרות ותאגידים שונים, לימד אותנו כי קלפיות העושות דרכן ברחבי הארץ בתום ההצבעה הרשמית, היא מסוכנת ויש בה משום פגיעה בחשאיות ובטוהר הבחירות".

מבית ביקיור לייזר

מהפכת טיפולי הפנים: בינה מלאכותית וטכנולוגיית RF במכשיר ביתי

מוגש מטעם בי קיור לייזר

מדוע נזכרה יחימוביץ' לתקוף את אלון חסן?

יחימוביץ' ידעה על ההתנהלות בנמל אשדוד הרבה לפני התחקיר בערוץ 2. תחקירים דומים כבר התפרסמו, בעיקר על ידי שרון שפורר בעיתון הארץ, וכן בכלי תקשורת נוספים בשנתיים האחרונות. מההחלטה שלה לצאת לראשונה באופן פומבי ובוטה נגד יו"ר ועד נמל אשדוד המושעה, אפשר ללמוד בעיקר על עומק הקרע שלה עם עופר עיני. יחימוביץ' לא עיוורת. היא ידעה במשך זמן רב שהשתיקה מול הוועדים הגדולים מזיקים לה. רק התפוררות הציר מול יו"ר ההסתדרות דחפו אותה לצאת, באיחור, נגד ההתנהלות בוועד הכוחני במדינה.

למה לפיד רץ להסתחבק עם יחימוביץ'?

יום שני השבוע, דיוני התקציב בכנסת. יו"ר האופוזיציה יחימוביץ' עולה למתקפה חריפה נגד לפיד על הגזירות הטמונות בתקציב. לפיד אולי טירון בפוליטיקה, אבל בתקשורת יכולותיו לא נופלות במאום משלה. מיד אחרי הנאום, הוא מיהר לכיסא של יחימוביץ', שישבה עם גבה לעיתונאים ולצלמים. במיומנות מרשימה התחיל שר האוצר להתלוצץ עם יו"ר העבודה, לחש באוזנה כמה משפטים והרבה לחייך. על אף שאת הבעת הפנים של יחימוביץ' לא ניתן היה לראות, הצלמים עטו על התמונה. התרגיל הצליח. שר האוצר הצליח להוציא את העוקץ מהנאום של יו"ר האופוזיציה, ולהפגין מצג שווא לפיו הכול הצגה, ואף אחד לא באמת תוקף אף אחד. בסך הכול משחק פרלמנטרי. אחר כך, שוחח עם כמה פוליטיקאים בכירים ואמר להם שנפגע אישית מהנאום של יחימוביץ'.

סיעת יחיד - לכל הטורים של עמרי נחמיאס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully