כמו בכל יום, גם הבוקר (שלישי) חציתי את אבו גוש בדרך למשרד, וכמו בכל בוקר, עברתי במכולת לקנייה קטנה על הדרך. אך בניגוד לכל בוקר אחר, הבוקר המכולת שלי הייתה בכותרות. מסתבר שבלילה חבורה פושעת מצאה כתובת חדשה לחרחור שנאה, מדון וגזענות והגיעה לאבו גוש. יש לזה גם שם מכובס - "תג מחיר" - אבל זה בעצם אירוע טרור גזעני שפוגע באוכלוסייה היהודית בדיוק כמו באוכלוסייה הערבית.
אנחנו גרים בעין חמד, מעבר לכביש מספר 1, מול אבו גוש. אני שונאת קלישאות והגדרות כמו "דו-קיום", "שכנות טובה" וכודומה, ומאמינה פשוט בלחיות את החיים ולהתנהג כמו בני אדם האחד לאחר. אז באזור שלנו פשוט חיים יחד עם שכנינו מעין רפא, עין נקובא ואבו גוש. בלי סיסמאות, בלי הצהרות, סתם חיים לנו שם בהרים. ואז מגיע מישהו שמחליט להבעיר אש, לייצר שנאה ופחד.
אבל זה פשוט לא יעבוד.
אינטרס לחיים משותפים
זה לא יעבוד, כי יש לנו אינטרס לחיות חיים שפויים וסבירים ביחד ולא לתת לפירומן להדליק את היזור. יש לכל ישראלי שפוי אינטרס שישראל תשמור על צלמה ודמותה גם כלפי המיעוט הערבי החי בתוכה. יש לנו כישראלים אינטרס שבעולם יראו היום תמונות של מנהיגי העולם שמגיעים לכבד את נשיא המדינה ולא של חבורת פושעים שמשחירים את פני כולנו בעולם. יש לנו גם אינטרס לתבוע מגורמי אכיפת החוק והממשלה לפעול בצורה נחושה נגד התופעה.
אבל הדרך הכי אפקטיבית, היא של כל אחד ואחת מאיתנו - פשוט לחיות זה עם זה כמו בני אדם שמדברים, חיים, קונים ופועלים יחד בכבוד; לא לתת לאותם פושעים לקבוע את סדר היום ואת דרך החיים שלנו כאן, אלא לייצר אותו בעצמנו.
אם הייתי יכולה לומר שעכשיו אגביר את השהות באבו גוש והקניות שם, הייתי אומרת - אבל אי אפשר, כי כבר היום אנחנו עושים שם הכול, מקופת חולים דרך כל הקניות: מכולת, ירקות ואטליז ועד תופרת ומוצרי חשמל. פשוט הכול.
אז מה שיש לי להגיד לכם, זה פשוט לבוא אלינו לשכונה. תבואו לחומוס או למעמולים המעולים של אבו דאוד (אגב, הבת שלו מתחתנת עוד שבועיים) או לכל דבר אחר, אבל תבואו ותראו לכולם שזה פשוט מגעיל אתכם. בואו לבקר ותראו שמה שקרה הלילה זה פשע של בודדים, מוקצים וכאלו שלא מייצגים שום דבר.
הכותבת היא טל אלכסנדרוביץ'-שגב, מנכ"לית משרד אסטרטגיה, ניהול משברים ותקשורת בן-וחורין ואלכסנדרוביץ'; מתגוררת בעין חמד
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il