הבחירות לנשיאות איראן, שנערכו בסוף השבוע, סיפקו דרמה פוליטית ותוצאה מפתיעה. בניגוד לתחזיות מוקדמות, הצליח חסן רוחאני לגבור על חמשת יריביו השמרנים ולהיבחר לנשיא איראן בסיבוב ראשון. רוחאני, איש הדת היחיד בין המועמדים, אך גם המתון שבהם, נהנה מפרישתם המוקדמת של שני מועמדים מתונים ערב הבחירות ומהתייצבות בלעדית אל מול מחנה שמרני שסבל מפיצול כוחות. גם תמיכת הנשיאים הקודמים רפסנג'אני וחתאמי בו ובמועמדותו סייעה לו רבות.
רוחאני שימש ברירת מחדל לרפורמיסטים ולמחנה תומכיהם באיראן. ככלות הכל, מדובר באיש דת ששימש בעבר בתפקידי מפתח ברפובליקה האיסלאמית של איראן והיה נציגו של המנהיג העליון לשיחות הגרעין בשנים 2005-2003. עם זאת, סגנונו והתבטאויותיו במהלך העימות שניהל מול המועמדים האחרים במהלך מערכת הבחירות הותירו מסרים רעננים ומבטיחים. הדגש על שיקום הכלכלה ההרוסה ועל העמדת רווחת הציבור בראש סדר העדיפויות של סדר היום נפלו על אוזן קשבת והותירו רושם כי תמו "שמונה השנים הרעות" של אחמדינג'אד. הביקורת שהטיח רוחאני באחמדינג'אד ובמועמדים שמרנים על מדיניות ההתרסה המתלהמת נגד המערב ותוצאותיה הקשות לאיראן העידה גם היא על טעם דיפלומטי אחר.
הגיבור האמיתי של מערכת הבחירות הוא הציבור האיראני. ההתעוררות הציבורית בשבועות שלפני הבחירות סביב מועמדותו של חסן רוחאני מוכיחה בעליל כי על אף החששות מהשיטה הנהוגה ומשחזור הזיופים מהבחירות הקודמות, שבהן נבחר הנשיא אחמדינג'אד לכהונה שנייה, הציבור האיראני נחוש להשמיע קולו. השיח המרתק במרחב הווירטואלי מצד גולשים, בלוגרים וטוקבקיסטים בתקופה שלפני הבחירות ובמהלכן מלמד כי הציבור האיראני, על אף הבנתו את מגבלותיו של המשחק הפוליטי באיראן, עדיין נחוש להביע את עמדותיו ולהשפיע במידת האפשר.
המנהיג העליון עלי חמינאי הקפיד הפעם שלא לסמן את העדפתו בפומבי ונראה כי למשטר היה חשוב לא לעורר ניכור בעצם העדפת מועמד כלשהו מהמתמודדים. העובדה כי נרשמו שיעורי הצבעה גבוהים ולא נפרצו בקיעים בדמות "אביב איראני" התקבלה באנחת רווחה מצד המשטר שביקש להציג חזות דמוקרטית וייחל שהפגנות כמו אלו שפרצו בשנת 2009 בעקבות הזיופים בבחירות - לא תחזורנה. עם זאת, בחירת רוחאני היא תמרור אזהרה מצד הציבור האיראני למשטר האייתוללות באיראן.
האם, לאור כל זאת, יש בשורת שינוי בכל האמור לתוכנית הגרעין והיחס למערב ולישראל? אם ינהג בטקטיקה שונה, רוחאני הוא בשר מבשרו של המשטר, ולכן קשה להניח שיפתח מדיניות מתריסה ומנוגדת למנהיג העליון. הוא מחויב לעשרות המיליונים שבחרו בו וסביר להניח שיפנה מרצו לנושאי פנים ויבקש לשקם את מערכי הכלכלה והחברה.
ב?2003, שנה לאחר חשיפת התוכנית לעולם, עמד רוחאני בראש צוות המו"מ האיראני לשיחות הגרעין עם מעצמות המערב תחת הנשיא חתאמי. בהנהגתו נעשו פשרות והעשרת האורניום אף הוקפאה כצעד בונה אמון וכדרך להימנע מסנקציות. בקמפיין הנוכחי תקף פעמים רבות את אחמדינג'אד ואמר: "לא ניתן לשמונה השנים האחרונות להימשך".