היזהרו דווקא מהמועמד המתון באיראן

הנסיון לחזות את תוצאות הבחירות שנערכות היום (שישי) לנשיאות איראן, בהן ייקבע מי יחליף למשך ארבע השנים הקרובות את הנשיא המכהן, מחמוד אחמדינג'אד, הוא מיותר. אמנם העם האיראני ישתתף בפסטיבל הבחירות ה"דמוקרטיות" כביכול, בהן יצביע בקלפי לאחד מהמועמדים ברשימה שהוכתבה מראש, אך המנצח יהיה בכל מקרה זה שהמנהיג העליון עלי חמינאי ירצה - בדיוק כפי שהיה בבחירות האחרונות ב-2009 .

חמינאי הוא זה שימשיך להכתיב את המדיניות השמרנית-קיצונית של האייתוללות; העם באיראן יישאר תחת דיכוי, ואיראן תמשיך ללא לאות בפיתוח תכניתה הגרעינית, בתמיכתה בארגוני טרור ובהתרסה ואיומים נגד כל שכנותיה.

במהות, אם כן, לא יחול שינוי בהתנהלותה של איראן. ובכל זאת, זהותו של הנשיא החדש תהיה בעלת משמעות, ואף יהיו לה השלכות אסטרטגיות. מדוע? הכול עניין של תדמית.

בשמונה שנות נשיאותו, הרבה מחמוד אחמדינג'אד לאיים על ארצות הברית ועל המערב, קרא להשמדת ישראל, הכחיש שואה וחשף את נחישותה של איראן להגיע ליכולת גרעינית צבאית. קיצוניותו הבוטה והבלתי מתפשרת זירזה את הההבנה הבינלאומית שחייבים לעצור את איראן. אחמדינג'אד סלל במו ידיו את הדרך אל הסנקציות הבינלאומיות שהלכו והחריפו ככל שהקצין בהתבטאויותיו. אפילו הגורמים האדישים ביותר בקהילה הבינלאומית נאלצו להסכים לעיצומים. באורח פרדוקסלי, אחמדינג'אד היה נכס ההסברה הטוב ביותר של ישראל וארה"ב.

כעת, הדילמה של חמינאי היא האם לשנות כיוון, לרצות את הכוחות הפנימיים החפצים שינוי באיראן ולבחור נשיא שיהיה פופולארי יחסית במדינה ומחוצה לה - או לבחור במקורב אישי ואידיאולוגי.

מבין כל המועמדים, ממשיך דרכו המובהק של אחמדינג'אד הוא סעיד ג'לילי, שכיהן כסגן שר החוץ ועומד בראש צוות המשא-ומתן האיראני בנושא הגרעין, מול המעצמות והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. ג'לילי, הנחשב מקרוב מאוד לחמינאי, הוא שמרן קיצוני שהבטיח להאיץ את פרויקט הגרעין. מנגד, המועמד חסן רוחאני, סגן יו"ר הפרלמנט לשעבר, ידוע בדיבורו הרך והמתון. רוחאני נתמך גם עלידי הגורמים המתונים באיראן החפצים ברפורמות בחברה. תדמיתו המתונה עלולה לתעתע במערב, כאילו חל שינוי אמיתי בכוונות איראן.

דווקא זה עלול להיות המצב המסוכן יותר, שכן יצירת חזות של רפורמה ומתינות עלולה להוליך את המערב שולל ולהוביל להקלה בסנקציות - בעוד שבפועל, תימשך מדיניות הגרעין ללא שינוי. אסור למערב להתבלבל מהנשיא החדש, יהיה אשר יהיה. הקריטריון היחיד שצריך לקבוע את היחס לאיראן הוא ציות מלא שלה לדרישות הקהילה הבינלאומית: הפסקת העשרת אורניום לדרגה של 20%, הפסקת בניית הצנטריפוגות, פירוק מתקני ההעשרה התת-קרקעיים ושקיפות מלאה בעבודה מול הפקחים הבינלאומיים.

הכותב הוא דני אילון, לשעבר שגריר ישראל בוושינגטון, חבר כנסת וסגן שר החוץ

לכל הטורים של דני אילון בוואלה!