פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שרידי נגיף הפוליו התגלו בדרום - יש סיבה לדאגה?

      שרידי הנגיף, שגורם בין השאר לשיתוק ילדים, התגלו במערכות הביוב ברהט, אשדוד וקריית גת. פרופ' אלי סומך מסביר מה הסיכוי להידבקות במחלה וכיצד אפשר למנוע את התפשטותה

      האם מחלת הפוליו, ששרידים לנגיף שלה נמצאו במערכות ביוב בדרום הארץ, מאיימת להתפרץ שוב? האם יש דרך למנוע את התפשטות הנגיף? ואיך בכלל הוא הגיע לביוב של רהט, אשדוד וקריית גת? פרופסור אלי סומך, מנהל חטיבת הילדים בבית החולים וולפסון וראש האיגוד לרפואת ילדים, עושה סדר בבלאגן.

      איך קרה שנמצאו שרידים של הנגיף? לא מדובר במחלה שהוכחדה מן העולם בעקבות החיסון?

      "באמת הרבה שנים לא היו מקרים של פוליו בישראל, אבל העולם זה כפר גלובלי ובהחלט יכול להיות שאנשים שלא מחוסנים נמצאים בארץ, ואם הם נושאים את הנגיף, זה מופרש בצואה ומגיע למערכת הביוב. משרד הבריאות נערך במשך שנים לאפשרות שהנגיף יתפשט ועורך בדיקות תקופתיות של הביוב, לזהות אם אכן יש הפרשה של הנגיף. זה נגיף שהיה גם במצרים ולא ברור איך הגיע. אחת האפשרויות היא שמסתננים נשאו אותו, אבל זה לא ברור".

      יש לך הערכה מדוע מוקד ההתפשטות החל דווקא ברהט?

      "בדרך כלל, כשיש יותר אנשים שהם לא מחוסנים, אז יש סיכוי להתפשטות הנגיף. יכול להיות שבתוך רהט יש ריכוז של אנשים שאינם מחוסנים לפוליו".

      ביוב, פתחי ביוב, דו"ח מבקר המדינה (שלומי גבאי)
      "אם אדם שנושא את הנגיף משתמש בשירותים בעיר אחרת, בסופו של דבר הנגיף יגיע לביוב של אותה עיר" (צילום ארכיון: שלומי גבאי)

      מה גרם להתפשטות הנגיף צפונה? הרי הנגיף התגלה גם במערכת הביוב של אשדוד וקריית גת.

      "אנשים עוברים ממקום למקום ויש מגע ביניהם. אם, למשל, אדם שנושא את הנגיף משתמש בשירותים בעיר אחרת, אז בסופו של דבר הנגיף יגיע לביוב של אותה עיר. אפשרות אחרת היא שאפילו אדם שמחוסן נחשף לנגיף, וכך הוא יכול להפריש אותו במשך זמן מסוים (מספר שבועות) בצואה, מבלי שירגיש רע כלל".

      מה אפשר לעשות כדי לעצור את התפשטות הנגיף?

      "להגדיל את שיעור ההתחסנות. זה הכי חשוב. בעיקר בילדים משום שהם האוכלוסייה הפגיעה ביותר. ברהט החליטו בשל כך לחסן את כל האוכלוסייה, כי שם המוקד. על ההורים לוודא שילדיהם מחוסנים, ואם לא – שיפנו לטיפת חלב כדי להשלים את החיסונים. זה מדגיש את הצורך לשמור על רמת התחסנות מלאה למחלות שלכאורה לא קיימות, או קיימות במקום אחר בעולם. המצב האידיאלי הוא שכאשר יותר אנשים יהיו מחוסנים, תהיה שרשרת של אנשים מחוסנים אז ההפרשה תלך ותדעך. כך מקווים".

      האם יש סיכוי להדבקה?

      "הסכנה הזו קיימת. בעיקר אם אדם לא מחוסן נחשף לנגיף. לכן אנחנו צריכים כמה שיותר לצמצם את הסיכון הזה".

      האם הנגיף עבר שינוי לאורך השנים? החיסון שניתן כיום עדיין מספיק כדי למנוע הדבקה במחלה?

      "החיסון הוא די חזק. נכון שהנגיף עבר שינויים מסוימים, אך לא שינוי מיוחד. החיסון שקיים אמור להגן מפני המחלה".

      יש מקומות בעולם שהנגיף עדיין פעיל בהם?

      "כן. יש מקומות באפריקה, בפקיסטן, בהודו. זו הסיבה שאנשים שנוסעים למקומות אלה מתבקשים להתחסן. בעולם של היום, הנגיף נמצא במקום מסוים בעולם והוא מגיע גם למקומות אחרים".

      לקריאה נוספת:
      אחרי באר שבע: שרידי נגיף פוליו בקריית גת ואשדוד
      באשדוד לא מתרגשים מגילוי הפוליו: "אין חשש"

      לפניות לכתבת: daniellerosenbaum@walla.co.il